מחצבה

הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי? הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי? אֵין אֲנִי מִשְׂרַדְנִיק וְגַם לֹא בֻּרְגָּנִי וְגַם סַדְרָן אֵינֶנִּי וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא. הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי? אֲנִי מִמַּחְצֵבָה! מַחְצֵבָה, הוֹי מַחְצֵבָה מִי יִדְמֶה לָךְ וּמִי יִשְׁוֶה? הַסִּלּוּל הוּא לְבִטּוּל וְגַם "חָצָץ" כְּלוּם לֹא שָׁוֶה. הֲרִיסָה וְהַרְחָבָה – הַאִם רָאוּי זֶה לְבָחוּר? יְחִי אִזְמִיל, פַּטִּישׁ, כַּשִּׁיל, לַמַּחְצֵבָה רְשׁוּת הַדִּבּוּר! וְעַל חָזִי הַבִּיטוּ הַבִּיטוּ עַל יָדַי! אֶבֶן, בַּרְזֶל עֶשֶׁת עֲשׂוּיִים שְׁרִירַי אֲנַחְנוּ רַק אֲנַחְנוּ מְכַלְכְּלִים כֻּלָּם בִּלְעָדֵינוּ בֶּטַח לֹא יִכּוֹן עוֹלָם! מַחְצֵבָה... אֶחָד חָכָם הִנֵּהוּ וְשֵׁנִי שׁוֹטֶה אַךְ פִּקֵּחַ מִיהוּ? זֶהוּ שֶׁשּׁוֹתֶה! עָרָק, יָ"שׁ וְיַיִן בַּקְבּוּקִים תֵּבָה מִי לִשְׁתּוֹת יוֹדֵעַ? אֲנַחְנוּ מַחְצֵבָה! מַחְצֵבָה... אִם קוֹרְאִים אֲנַחְנוּ יָדוּעַ לְכֻלָּם לַחֲבוּרַת הָעֵמֶק יֵשׁ שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם. יָצְאוּ לָהּ כְּבָר מוֹנִיטִין בְּכָל רַחֲבֵי תֵּבֵל מִי עוֹבֵד אִתָּנוּ? בֶּן הֶרְבֶּרְט סָמוּאֵל! מַחְצֵבָה...התדעו מי אנוכי התדעו מי אני אין אני משרדניק וגם לא בורגני וגם סדרן אינני וגם לא איש צבא התדעו מי אנוכי אני ממחצבה מחצבה אוי מחצבה מי ידמה לך ומי ישווה הסלול הוא לביטול וגם חצץ כלום לא שווה הריסה והרחבה האם ראוי זה לבחור? יחי אזמל, פטיש, כשיל למחצבה רשות הדיבור ועל חזי הביטו הביטו על ידיי! אבן, ברזל עשת עשויים שריריי אנחנו רק אנחנו מכלכלים כולם בלעדינו בטח לא ייכון עולם מחצבה... אחד חכם הנהו ושני שוטה אך פיקח מיהו? זהו ששותה ערק, י"ש ויין בקבוקים תיבה מי לשתות יודע אנחנו מחצבה! מחצבה... אם קוראים אנחנו ידוע לכולם לחבורת העמק שם טוב יש בעולם יצאו לה כבר מוניטין בכל פינות תבל מי עובד איתנו בן הרברט סמואל מחצבה...

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הפולני Ta joj, Jozku ("זה אתה, יוקו"), שעל פי הרשום על תווית התקליט (ר' להלן) זה שיר על העיר לבוב, שאת מילותיו כתבו ביילאבסקי וקרוקובסקי ועל פי האתר הפולני Staremelodie הם זביגנייב קרוקובסקי ויוזף (יוקו) ביילאבסקי (האחרון היה גם בין מבצעי השיר). 

הבתים החיצוניים הושרו בתכנית מס' 9 של הסדרה "שרתי לך ארצי". [במקום "בכל פינות תבל" הושר שם "בכל רחבי תבל"].

אדווין סמואל, המוזכר בסוף השיר, הוא בנו של הנציב העליון דאז הרברט סמואל. הוא הצטרף לעובדים בסלילת כביש עפולה - נצרת ועבד שם כחודש, תמורת שכר. ראו גם אדווין סמואל, שיר שחובר לציון אפיזודה זו. בתכנית מס' 9 בסדרה "שרתי לך ארצי" שר דני גולן את שני השירים ברצף, ושם גם סופר על הרקע.

מאיר נוי מתעד בכרטסתו: בתכנית בגלי צה"ל ב27.7.1973 שהוקדשה לאוקסנברג סופר כי הוא חיבר את השיר בשנת 1920 בעת שעבד בגדוד העבודה בכביש עפולה נצרת והיה ידוע בכינוי "יוסקה כבישניק". נוי אף מביא את המקור הפולני (עמ' 2467 במקבץ הסרוק) ומציין שהושר בפי צמד הבדרנים Szczepko and Tońko (ראו עליהם בקצרה בויקיפדיה האנגלית: Kazimierz Wajda וHenryk Vogelfänger). הצמד פעל בעיר לבוב. מכיוון שאוקסנברג חיבר את השיר העברי כשחברי הצמד היו רק בני 15 ו16 בהתאמה, כנראה הביצוע שלהם מאוחר יותר. פזמון השיר המקורי נקב בשמות כמה ערים במזרח אירופה. האזינו לנוסח אחר של המקור הפולני בפי J. Bielawski. 

גלית לנג, ילידת תל-יוסף, מספרת:

את השיר הזה התחילו לשיר בתל יוסף בתקופת גדוד העבודה. (השיר מופיע בשירון של העלייה השלישית). במשך שנים רבות, מתקופת גדוד העבודה ועד שנות השבעים, היה חבר הקיבוץ שמואל מרגון שר אותו בכל חג משק. זה היה "השיר" שלו. עד היום, כבר דור חמישי, עדיין שרים אותו בכל חגי המשק.

תמיד ברור היה לנו בקיבוץ שהשיר הוא על החלוצים שלנו (בעיקר מרגון כמובן), שעבדו הן בסלילת הכבישים באיזור והן בחציבה במחצבת הגלבוע, ורק בזֶמֶרֶשֶׁת גיליתי עד כמה השיר היה פופולרי על גרסאותיו השונות.

עוד באותה מנגינה:

• על פי שיר זה חיבר אוקסנברג שנים אחדות מאוחר יותר גם את "המנון גדוד מגיני השפה".
• בהשראת שיר זה חוברו גרסאות מקומיות/תנועתיות רבות, המרוכזות בדף "ידוע לכולם".
• אם אתה אוהב אותה

שני חלקי הלחן דומים באופן חלקי לשיר הצרפתי Carolina Carolina מאת Vincent Scotto. מכיוון שהדמיון הוא בשני החלקים, ייתכן מאוד שאינו מקרי. אפשר לשער שהלחן הפולני הושפע מהשיר הצרפתי. 

מקור: "מנגינות לשירי "החלוצים"", [בצלאל], אחרי תרפ"ה

המקור הפולני של השיר

מקור: "כרטסת האתחלתות לשירים עבריים מאת מאיר נוי", עמוד 2467

תווים לפסנתר של המקור הצרפתי לשיר הפולני

המקור הפולני של השיר

מקור: "כרטסת האתחלתות לשירים עבריים מאת מאיר נוי", עמוד 2466

צילום תקליט של השיר הפולני