הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר היין
שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס רִאשׁוֹנָה מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ גִּבּוֹר כָּאֲרִי וְ – בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, יַיִן יַיִן יַיִן! זֶה בֶּן-נוֹחַ, נוֹתֵן כּוֹחַ, אֵין כָּמוֹהוּ יַיִן! שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס שְׁנִיָּה מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ תָּמִים כַּכִּבְשָׂה וְ – ...שותה אדם כוס ראשונה מיד הוא הופך גיבור כארי ובורא פרי הגפן יין יין יין זה בן נוח נותן כוח אין כמוהו יין שותה אדם כוס שנייה מיד הוא הופך תמים ככבשה ובורא פרי הגפן...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: יצחק יונה לבני (ציגל)
לחן: עממי ליטאי

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס רִאשׁוֹנָה
מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ גִּבּוֹר כָּאֲרִי
וְ – בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, יַיִן יַיִן יַיִן!
זֶה בֶּן-נוֹחַ, נוֹתֵן כּוֹחַ, אֵין כָּמוֹהוּ יַיִן!

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס שְׁנִיָּה
מִיָּד הוּא הוֹפֵךְ תָּמִים כַּכִּבְשָׂה
וְ – ...
שותה אדם כוס ראשונה
מיד הוא הופך גיבור כארי
ובורא פרי הגפן יין יין יין
זה בן נוח נותן כוח אין כמוהו יין

שותה אדם כוס שנייה
מיד הוא הופך תמים ככבשה
ובורא פרי הגפן...




מתוך "משירי העלייה השנייה"

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן אַחַת
מִיָּד נַעֲשֶׂה גִּבּוֹר כָּאֲרִי
בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, יַיִן יַיִן יַיִן
זֶה בֶּן-נוֹחַ, נוֹתֵן כּוֹחַ, אֵין כָּמוֹהוּ, אָיִן!

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן שֵׁנִית
מִיָּד נַעֲשֶׂה רַךְ כַּכִּבְשָׂה
בּוֹרֵא...

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן שְׁלִישִׁית
מִיָּד נַעֲשֶׂה מְגֻחָךְ כְּמוֹ קוֹף
בּוֹרֵא...

שׁוֹתֶה אָדָם כּוֹס יַיִן רְבִיעִית
מִיָּד נַעֲשֶׂה מְלֻכְלָךְ כַּחֲזִיר
בּוֹרֵא...
שותה אדם כוס יין אחת
מיד נעשה גיבור כארי
בורא פרי הגפן יין יין יין
זה בן נוח נותן כוח אין כמוהו אין

שותה אדם כוס יין שנית
מיד נעשה רך ככבשה
בורא...

שותה אדם כוס יין שלישית
מיד נעשה מגוחך כמו קוף
בורא...

שותה אדם כוס יין רביעית
מיד נעשה מלוכלך כחזיר
בורא...




 פרטים נוספים
ביצוע: חבורת שהם
שנת הקלטה: 2012
מקור: התקליטור "שיא הכיף: שירי עם שובבים"

 חבורת שוהם שרה תחילה ביידיש (את הטקסט היידי של "יעקב ועשיו") ואז לפי נוסח "משירי העלייה השנייה" (מלבד: כוס שנייה במקום כוס שנית)



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: דב (ברל'ה) צפרוני
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

את השיר הביא לאיילת-השחר דוד כנעני, איש העלייה השנייה.

לפי עקיבא גליקשטיין בדבריו על "[משה שרת] בחלב בימי מלחמת העולם הראשונה",החכם-בשי (הרב הראשי) בחלב, ר' חזקיהו שבתי, אהב מאוד את השיר ובייחוד את המילים "זה בן נוח נותן כוח". 

אראל סג"ל, בטורו השבועי במוסף "סוף שבוע" של "מעריב" מתאריך 16.10.09, פרסם כתבה בשם "הנגאובר" העוסקת בנושא השכרות. בכתבה הוא מצטט קטע מ"מדרש תנחומא", העוסק בנוח והשטן, ויש להניח שמכאן צמחו מילות השיר המוזר, אותן חיברו חלוצי העלייה השנייה, או חסידים שחיו באותו הזמן [בחלק מהמקורות כתוב כי לבני (ציגל) כתב את השיר; ייתכן שהוא תרגמוֹ מיידיש - זמרשת]. ציטוט מהכתבה:

במדרש תנחומא מתמצת מדרש יפהפה את הרומן בין אנושות לאלכוהול בדרך פיוטית ומזוקקת. על פי התורה, הראשון לנטוע כרם היה נוח. במדרש מסופר כי בשעה שנוח עסק בנטיעה, צץ לפתע השטן והתעניין במעשיו. נוח השיב כי הוא נוטע כרם והשטן תהה על טיב פריו. "פירותיו מתוקים בין לחים ובין יבשים ועושים מהם יין המשמח את הלבבות", השיב נוח. הציע השטן לסייע לנוח וזה הסכים. הלך השטן ושחט רחלה על הגפן. אחר-כך הביא אריה ושחט על הנטיעה. אחריו שחט קוף וקינח בחזיר. הטיף דמיהם והשקה בהם את הכרם. ומבהיר המדרש את הרמז: "כשאדם שותה כוס אחת, הרי הוא כרחלה: עניו ושפל רוח. כשהוא שותה שתי כוסות, מיד נעשה גיבור כארי ומתחיל לדבר גדולות ואומר: מי כמוני! כיוון ששתה שלוש או ארבע כוסות - מיד נעשה כקוף, עומד ומרקד ומשחק ומנבל פיו לפני הכל ואינו יודע מה יעשה. נשתכר - נעשה כחזיר, מתלכלך בטיט ומוטל באשפה.

המנגינה בשינויים קלים משמשת גם את השיר "יעקב ועשיו".

עוד על השיר קראו בבלוג של דוד אסף.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

יין, כרם, ענבים, בציר  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם