בַּבַּיִת יָשַׁבְתִּי בִּמְנוּחָה, בִּמְנוּחָה
אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל צָבָא, עַל צָבָא
וּבְיוֹם אֶחָד בָּהִיר נִרְאוּ לִי שָׁם בָּעִיר
חַיָּלִים עִם מַדִּים שֶׁל צָבָא
הַדָּבָר נֶחְרַט שָׁם עָמֹק בְּלִבִּי
ולְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת אֶלָּחֵם גַּם אֲנִי
אָז אָרַזְתִּי חֲפָצַי וְיַחַד עִם חֲבֵרַי
הִתְגַּיַּסְנוּ לַצָּבָא, לַצָּבָא
הֱבִיאוּנִי לְסָרָפֶנְד לַצְּרִיפִים, לַצְּרִיפִים
הִלְבִּישׁוּנִי מַדִּים, עִם מַדִּים שֶׁל חַיָּלִים
אָז לָקַחְנוּ הָרוֹבִים וְהִתְחַלְנוּ בְּתַרְגִּילִים
עִם חֲזִית שֶׁל צָבָא, שֶׁל צָבָאבבית ישבתי במנוחה, במנוחה
אף פעם לא חשבתי על צבא על צבא
וביום אחד בהיר נראו לי שם בעיר
חיילים עם מדים של צבא
הדבר נחרט שם עמוק בלבי
ולמען המולדת אלחם גם אני
אז ארזתי חפציי ויחד עם חבריי
התגייסנו לצבא לצבא
הביאוני לסרפנד לצריפים, לצריפים
הלבישוני מדים עם מדים של חיילים
אז לקחנו הרובים והתחלנו בתרגילים
עם חזית של צבא, של צבא
|
|
מילים: לא ידוע לחן: לא ידוע
|
בַּבַּיִת יָשַׁבְתִּי בִּמְנוּחָה, בִּמְנוּחָה אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְתִּי עַל צָבָא, עַל צָבָא וּבְיוֹם אֶחָד בָּהִיר נִרְאוּ לִי שָׁם בָּעִיר חַיָּלִים עִם מַדִּים שֶׁל צָבָא
הַדָּבָר נֶחְרַט שָׁם עָמֹק בְּלִבִּי ולְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת אֶלָּחֵם גַּם אֲנִי אָז אָרַזְתִּי חֲפָצַי וְיַחַד עִם חֲבֵרַי הִתְגַּיַּסְנוּ לַצָּבָא, לַצָּבָא
הֱבִיאוּנִי לְסָרָפֶנְד לַצְּרִיפִים, לַצְּרִיפִים הִלְבִּישׁוּנִי מַדִּים, עִם מַדִּים שֶׁל חַיָּלִים אָז לָקַחְנוּ הָרוֹבִים וְהִתְחַלְנוּ בְּתַרְגִּילִים עִם חֲזִית שֶׁל צָבָא, שֶׁל צָבָא בבית ישבתי במנוחה, במנוחה אף פעם לא חשבתי על צבא על צבא וביום אחד בהיר נראו לי שם בעיר חיילים עם מדים של צבא
הדבר נחרט שם עמוק בלבי ולמען המולדת אלחם גם אני אז ארזתי חפציי ויחד עם חבריי התגייסנו לצבא לצבא
הביאוני לסרפנד לצריפים, לצריפים הלבישוני מדים עם מדים של חיילים אז לקחנו הרובים והתחלנו בתרגילים עם חזית של צבא, של צבא
|
מפנקסו של סולימאן הגדול חלק 1: שיר גיוס
|
בַּבַּיִת יָשַׁבְתִּי בִּמְנוּחָה... בְּמַדִּים שֶׁל צָבָא
הַדָּבָר נֶחֱרַת עָמֹק אָז בְּלִבִּי וּלְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת אֶתְגַּיֵּס גַּם אֲנִי אָז אָרַזְתִּי חֲפָצַי וְיַחַד עִם חֲבֵרַי הִתְגַּיַּסְתִּי לַצָּבָא לַצָּבָא
בְּמִשְׂרַד הַגִּיּוּס בְּתֵל אָבִיב בְּתֵל אָבִיב הִצְטוֹפַפְנוּ צְעִירִים עַלִּיזִים הֲמוֹנִים בְּשִׂמְחָה מִקֶּרֶב לֵב אָנוּ צוֹעֲדִים לְהִתְקָרֵב לַחֲזוֹת בַּצָּבָא בַּצָּבָא הָאוֹיֵב מְאֹד הֻפְתַּע וּכְהֶרֶף הוּא נִכְנַע לַגְּדוּדִים הָעִבְרִיִּים בַּצָּבָא
בבית ישבתי במנוחה... במדים של צבא
הדבר נחרת עמוק אז בלבי ולמען המולדת אתגייס גם אני אז ארזתי חפציי ויחד עם חבריי התגייסתי לצבא לצבא
במשרד הגיוס בתל אביב בתל אביב הצטופפנו צעירים עליזים המונים בשמחה מקרב לב אנו צועדים להתקרב לחזות בצבא בצבא האויב מאוד הופתע וכהרף הוא נכנע לגדודים העברים בצבא
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 7 של מילים בלי תווים, עמ' 13, מועתק מפנקסו של סולימאן הגדול.
|
מפנקסו של סולימאן הגדול חלק 2: הפעולה
|
בַּבַּיִת יָשַׁבְתִּי בִּמְנוּחָה אַף פַּעַם לֹא חָלַמְתִּי עַל פְּעוּלָה וּבְיוֹם אֶחָד בָּהִיר נִרְאוּ לִי שָׁם בָּאִים חֲבֵרַי בְּמַדֵּי מִלּוּאִים
הַדָּבָר נֶחֱרַת שָׁם עָמֹק בְּלִבִּי וּלְמַעַן הַפְּעוּלָה נִקְרֵאתִי גַּם אֲנִי אָז אָרַזְתִּי חֲפָצַי וְיַחַד עִם חֲבֵרַי הִתְיַצַּבְתִּי לַפְּעוּלָה
הַפְּעוּלָה הִיא הוֹרָדַת פְּלִיטִים אֶל הַחוֹף הַחֲגוֹר הוּא תַּמָּ"תִים אֶקְדָּחִים וְרִמּוֹנִים אָז הֶעֱלֵינוּ אֶת הַשַּׁיָּרָה וְיַחַד אִתָּה הִתְקַדַּמְנוּ לַמְּגָמָה
בבית ישבתי במנוחה אף פעם לא חלמתי על פעולה וביום אחד בהיר נראו לי שם באים חברי במדי מילואים
הדבר נחרת שם עמוק בלבי ולמען הפעולה נקראתי גם אני אז ארזתי חפציי ויחד עם חבריי התייצבתי לפעולה
הפעולה היא הורדת פליטים אל החוף החגור הוא תמ"תים אקדחים ורימונים אז העלינו את השיירה ויחד איתה התקדמנו למגמה
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 7 של מילים בלי תווים, עמ' 26, מועתק מפנקסו של סולימאן הגדול
|
|
 |
|
אליהו גמליאל למד את השיר בחברת הנוער.
ראו בלחן דומה מעשה שהיה בחמור, ושם הפניות לטקסטים נוספים בלחן זה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.