הקטן
גופן
הגדל
גופן
האוניות עגנו במלטה
הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה עוֹלָם רָחָב פָּנִים זָרוֹת, אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי אָז הַבַּיְתָה פִּתְאוֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק. וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ וְלִקְרָאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ, אֲנִי יָדַעְתִּי גַּם יָדוֹעַ כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא. כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר לָמָּה אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר, כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה לָמָּה אָסְרוּ לִי אַהֲבָה. אָז רֶטֶט פַּחַד אֲחָזַנִי לִבִּי הִפְלִיג כְּמוֹ בַּיָּם, לִבִּי, לִבִּי לוֹ, מָאוּרִיצְיָנִי, כָּל עוֹד בַּלֵּב שׁוֹתֵת הַדָּם. אָדֹם הַדָּם כְּמוֹ הַחֶלֶד אִם כִּי לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים, בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת אוֹתָן תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים. כִּי אֲנִי לְבָנָה...האניות עגנו במלטה עולם רחב פנים זרים, אני נחפזתי אז הביתה פתאום עמד לבי מדפוק. והוא היה אז כה גבוה ולקראתי הושיט ידו, אני ידעתי גם ידוע כי הוא יבוא כי הוא יבוא. כי אני לבנה והוא שחור למה אסרו עלי לבחור, כי הוא שחור ואני לבנה למה אסרו לי אהבה. אז רטט פחד אחזני לבי הפליג כמו בים, לבי לבי לא _______. כל עוד בלב שותת הדם. אדום הדם כמו החלד אף כי לגוף צבעים שונים, בכל מקום שמיים תכלת אותם תקוות וייסורים. כי אני לבנה...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: צבי אנקורי
לחן: לא ידוע
כתיבה: 11.1943
הלחנה: 193X

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה
עוֹלָם רָחָב פָּנִים זָרוֹת,
אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי אָז הַבַּיְתָה
פִּתְאוֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק.

וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ
וְלִקְרָאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ,
אֲנִי יָדַעְתִּי גַּם יָדוֹעַ
כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא.

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר
לָמָּה אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר,
כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה
לָמָּה אָסְרוּ לִי אַהֲבָה.

אָז רֶטֶט פַּחַד אֲחָזַנִי
לִבִּי הִפְלִיג כְּמוֹ בַּיָּם,
לִבִּי, לִבִּי לוֹ, מָאוּרִיצְיָנִי,
כָּל עוֹד בַּלֵּב שׁוֹתֵת הַדָּם.

אָדֹם הַדָּם כְּמוֹ הַחֶלֶד
אִם כִּי לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים,
בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת
אוֹתָן תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים.

כִּי אֲנִי לְבָנָה...
האניות עגנו במלטה
עולם רחב פנים זרים,
אני נחפזתי אז הביתה
פתאום עמד לבי מדפוק.

והוא היה אז כה גבוה
ולקראתי הושיט ידו,
אני ידעתי גם ידוע
כי הוא יבוא כי הוא יבוא.

כי אני לבנה והוא שחור
למה אסרו עלי לבחור,
כי הוא שחור ואני לבנה
למה אסרו לי אהבה.

אז רטט פחד אחזני
לבי הפליג כמו בים,
לבי לבי לא _______.
כל עוד בלב שותת הדם.

אדום הדם כמו החלד
אף כי לגוף צבעים שונים,
בכל מקום שמיים תכלת
אותם תקוות וייסורים.

כי אני לבנה...


 פרטים נוספים


הגרסה המקורית המלאה

מתוך "כדקל במדבר", עמ' 334

האניות עגנו במלטה
פנים זרים, עולם רחוק
אני נחפזתי אז הביתה
פתאום עמד ליבי מדפוק

כי הוא השקיף שם כה גבוה
ולקראתי הניף ידו
ואני ידעתי אז ידוע
כי הוא יבוא כי הוא יבוא

ואם אני לבנה והוא שחור
בשל מה אסרו עליי לבחור?
ואם הוא שחור ואני לבנה
בשל מה חנקו בי אהבה?

כי הוא היה שחור כמו ליל
כמו ליל של קסם מכושף
לשווא נשקו לי העיניים
ולב רחוק פעם לשווא

אני אמנם "טיפלה" אירופית
וצלב תלוי לי על צוואר
אך ברק האהבה הטרופית
אל תוך עמקי-ליבי חדר

ואם אני לבנה...

הוא בא ולצלילי הטנגו
הפליג ליבי לנוף דרום
עצי בננה והמנגו
ושמש-נגב במרום

דומם כה שטנו בליל קסם
סביבנו ג'ונגל מקוסם
ולפתע - אוי - אמי נכנסת
פוקדה לעזוב את האולם

ואם אני לבנה...

רתת-רעדה אז עברני
הלב נצנף כאי בים
ליבי ליבי למאוריצייני
כל עוד הלב אדום כדם

הדם אדום בכל החלד
אם גם לגוף צבעים שונים
ובכל מקום שמיים-תכלת
אותן תקוות וייסורים

ואם אני לבנה ...

לכל אם אתם אומרים "תחושי"
"תני בנך! היקום לפדות נלחם!"
כאב אם לבנה ככאב הכושית
כאב אמהות כל העולם

לא צדק למחצה ורבע!
שוויון גזעים! שוויון כל עם!
ולא אכפת מהו הצבע
כי העיקר שהוא אדם

ואם אני לבנה ...

וכה אשב לי פה בודדת
עם צלב תלוי על צווארי
דודי נלחם בעד ה"צדק"
לא בשבילו לא בשבילי

דודי נלחם אך הוא שחור הוא
נלחם פשוט על-מנת לחיות
עולם שכחן! הם רק יזכורו
את זה אשר ידע לשלוט!

כי אני לבנה והוא שחור
על כן אסרו עליי לבחור
כי הוא שחור ואני לבנה
על כן חנקו בי אהבה


גרסת נתיבה בן-יהודה

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה
גַּלִּים שְׁחוֹרִים, נָמָל אָפֹר
אֲנִי הָלַכְתִּי אָז הַבַּיְתָּה
פִּתְאֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק

וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ
וְלִקְרַאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ
אֲנִי יָדַעְתִּי אָז יָדֹעַ
כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחוֹר
אָבִי אָסַר עָלַי לִבְחֹר
כִּי הוּא שָׁחוֹר וַאֲנִי לְבָנָה
לֹא לִי, לֹא לִי הָאַהֲבָה

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחוֹר
לָמָּה אָסַר עָלַי לִבְחֹר
כִּי הוּא שָׁחוֹר וַאֲנִי לְבָנָה
עַל כֵּן נֶאֶסְרָה עֲלַי הָאַהֲבָה

2. וְהוּא בָּא לִצְלִילֵי הַטַּנְגוֹ
לִבִּי הִרְחִיק לְנוֹף דָּרוֹם
עֲצֵי בַּנָּנָה וְהַמַּנְגוֹ
וְשֶׁמֶשׁ נֶגֶב מִדָּרוֹם

אָמְנָם אֲנִי נַעֲרָה אֵירוֹפִּית
וּצְלָב תָּלוּי עַל צַוָּארִי
אַךְ בְּרַק הָאַהֲבָה הַטְּרוֹפִּית
נִכְנַס עָמֹק לְתוֹךְ לִבִּי

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

3. וְהוּא הָיָה שָׁחוֹר כְּמוֹ לַיִל
כְּמוֹ לַיִל שֶׁל ג'וּנְגֵל מְכֻשָּׁף
לַשָּׁוְא נָשְׁקוּ לוֹ הָעֵינַיִם
לַשָּׁוְא הַלֵּב דּוּמָם נִפְעַם

דּוּמָם כֹּה שָׁטְנוּ בְּלֵיל קֶסֶם
סְבִיבֵנוּ ג'וּנְגֵל מְכֻשָּׁף
לְפֶתַע הֵי אִמּוֹ נִכְנֶסֶת
פָּקְדָה לַעֲזֹב אֶת הָאוּלָם

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

4. אָז רֶטֶט פַּחַד אָחֲזָנִי
לִבִּי הִפְלִיג לְאִי בַּיָּם
לִבִּי לִבִּי לָמָּה רוֹצְחֵנִי
כָּל עוֹד הַלֵּב בְּלֵב אָדָם

אָדֹם הַלֵּב בְּכָל הַחֶלֶד
אָמְנָם בַּגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים
בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת
אוֹתָם תִּקְוֹות וְיִסּוּרִים

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

5. הוֹי אַל תִּבְכִּי נָא אִמָּא כּוּשִׁית
כִּי בְּנֵךְ נִלְחָם בִּגְדוֹת עוֹלָם
לֵב אֵם לְבָנָה כְּלֵב אֵם כּוּשִׁית
לֵב אִמָּהוֹת כָּל הָעוֹלָם


לוּ צֶדֶק יֹשֶׁר מַחֲצִית רֶבַע
שִׁוְיוֹן גְּזָעִים שִׁוְיוֹן כָּל עָם
כִּי לֹא חָשׁוּב הוּא מָה הַצֶּבַע
כִּי הָעִקָּר שֶׁהוּא אָדָם

כִּי אֲנִי לְבָנָה...

6. לָכֵן אֵשֵׁב לִי פֹּה בּוֹדֶדֶת
וּצְלָב תָּלוּי עַל צַוָּארִי
דּוֹדִי נִלְחָם בִּשְׁבִיל הַצֶּדֶק
לֹא בִּשְׁבִילוֹ, לֹא בִּשְׁבִילִי

דּוֹדִי נִלְחָם בְּתוֹר שָׁחוֹר
נִלְחָם הוּא עַל מְנַת לִחְיוֹת
עֶלֶם שָׁחוֹר – הוּא רַק יִזְכֹּר
אֶת זֶה אֲשֶׁר יֵדַע לִבְחֹר

כִּי אֲנִי לְבָנָה...
האוניות עגנו במלטה
גלים שחורים, נמל אפור
אני הלכתי אז הביתה
פתאום עמד לבי מדפוק

והוא היה אז כה גבוה
ולקראתי הושיט ידו
אני ידעתי אז ידוע
כי הוא יבוא, כי הוא יבוא

כי אני לבנה והוא שחור
אבי אסר עליי לבחור
כי הוא שחור ואני לבנה
לא לי, לא לי האהבה

כי אני לבנה והוא שחור
למה אסר עליי לבחור
כי הוא שחור ואני לבנה
על כן נאסרה עליי האהבה

2. והוא בא לצלילי הטנגו
לבי הרחיק לנוף דרום
עצי בננה והמנגו
ושמש נגב מדרום

אמנם אני נערה אירופית
וצלב תלוי על צווארי
אך ברק האהבה הטרופית
נכנס עמוק לתוך לבי

כי אני לבנה...

3. והוא היה שחור כמו ליל
כמו ליל של ג'ונגל מכושף
לשווא נשקו לו העיניים
לשווא הלב דומם נפעם

דומם כה שטנו בליל קסם
סביבנו ג'ונגל מכושף
לפתע היי אמו נכנסת
פקדה לעזוב את האולם

כי אני לבנה...

4. אז רטט פחד אחזני
לבי הפליג לאי בים
לבי לבי למה רוצחני
כל עוד הלב בלב אדם

אדום הלב בכל החלד
אמנם בגוף צבעים שונים
בכל מקום שמיים תכלת
אותם תקוות וייסורים

כי אני לבנה...

5. הוי אל תבכי נא אמא כושית
כי בנך נלחם בגדות עולם
לב אם לבנה כלב אם כושית
לב אמהות כל העולם

לו צדק יושר מחצית רבע
שוויון גזעים שוויון כל עם
כי לא חשוב הוא מה הצבע
כי העיקר שהוא אדם

כי אני לבנה...

6. לכן אשב לי פה בודדת
וצלב תלוי על צווארי
דודי נלחם בשביל הצדק
לא בשבילו, לא בשבילי

דודי נלחם בתור שחור
נלחם הוא על מנת לחיות
עלם שחור - הוא רק יזכור
את זה אשר ידע לבחור

כי אני לבנה...


 פרטים נוספים


מפי אורי זוהר

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה
פָּנִים זָרִים, עוֹלָם רָחוֹק
אֲנִי מִהַרְתִּי אָז הַבַּיְתָה
וְאָז לִבִּי הֵחֵל לִדְפֹּק

וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ
וְלִקְרַאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ
אֲנִי יָדַעְתִּי אָז יָדֹעַ
כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחוֹר
עַל כֵּן אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר
כִּי הוּא שָׁחוֹר וַאֲנִי לְבָנָה
עַל כֵּן אָסְרוּ לִי אַהֲבָה

אָז רֶטֶט עֶצֶב אָחֲזָנִי
כְּשֶׁהִפְלַגְתִּי שׁוּב בַּיָּם
מַר גּוֹרָלִי מְאֹד הִכָּנִי
וּבְלִבִּי סָעַר הַדָּם

אוֹתוֹ הַדָּם, אוֹתוֹ הַחֶלֶד
אַף כִּי לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים
בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת
אוֹתָם תִּקְוֹות וְיִסּוּרִים

כִּי אֲנִי לְבָנָה...
האוניות עגנו במלטה
פנים זרים, עולם רחוק
אני מיהרתי אז הביתה
ואז לבי החלק לדפוק

והוא היה אז כה גבוה
ולקראתי הושיט ידו
אני ידעתי אז ידוע
כי הוא יבוא, כי הוא יבוא

כי אני לבנה והוא שחור
על כן אסרו עליי לבחור
כי הוא שחור ואני לבנה
על כן אסרו לי אהבה

אז רטט עצב אחזני
כשהפלגתי שוב בים
מר גורלי מאוד היכני
ובלבי סער הדם

אותו הדם, אותו החלד
אף כי לגוף צבעים שונים
בכל מקום שמיים תכלת
אותם תקוות וייסורים

כי אני לבנה...
הקלטה היסטורית
ביצוע: מלכה אדמונית


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני
על השיר

מרפרטואר להקת הכרמל (ע"פ שמואליק טסלר, "שירים במדים" [הוצאת יד בן צבי, תשס"ז], עמ' 47).

צבי אנקורי, "כדקל במדבר" (הוצאת כרמל, תשס"ח 2007), עמ' 213:

[מצטט מכתב מ"ספר ההתנדבות"]
ביום 16.11.1943 נהפכה רמת-הכובש לשדה קרב ....

אחרי רמת-הכובש הותקפו קיבוצים נוספים, ואנחנו? רחוקים מהבית וכלואים באי [כחיילים בצבא הבריטי], חשים מנוצלים כמו כושים בידי אדונינו הבריטים הלבנים.

"נזכרתי אז" (הקדים אנקורי הסבר במסיבת השבת לשירו החדש על המצב) "שכנער נכחתי בפולין בהצגה אידית, "מיסיסיפי", מעשה בלינץ' שנעשה בכושי שאהב נערה לבנה והיא החזירה לו אהבה. זכרתי משם פחות או יותר את לחן השיר שהנערה הלבנה שרה, וממילות השיר צלצלה באוזניי שורה ראשונה בלבד של הבית החוזר: "ווייל איך בין ווייס און ער איז שווארץ".

השאר לקוח מחיי מלטה הנצורה, כשה"טיפלות" המלטזיות התיידדו, כמו שהן מתיידדות גם כיום, כשהוסר המצור, עם חיילים כושים מאוריציאנים, וטרגדיות קרו מחמת יחסם הגזעני של ההורים הלבנים לקשרים מעין אלה. כך, על דרך המטאפורה, קיוויתי להיות לפה לתחושותינו כיום במצב המטריף של ימינו אלה.

החידוש שבגללו הפך השיר לגולת-הכותרת של פזמונאות [יחידה] 178 לתקופותיה והושר בכל מסיבה, שלושה פנים היו לו: האחד, שעד כה הפזמונים היו פנים-פלוגתיים ועסקו בהומור בהווי הצבאי של פלוגות התובלה העבריות, שיר זה החליט להתמודד עם בעייה לאומית כאובה של השעה וליכד סביבו גם את שלא היו חסידי המסיבות. הפן השני היה הלבשת בעייה לאומית ציונית מובהקת על דרך המטאפורה, בלבוש של בעייה מלטזית שהייתה ידועה לכל. והשלישי הוא הפן האידיאולוגי האוניברסיליסטי של השיר, קריאה לצדק ביחסי אנוש מעבר ללאום ולגזע, קריאה שכל בר-דעת ובר-לב הזדהה איתה.

במקורות שונים וכן באקו"ם מופיע כי מחבר המילים הוא "פיינטוך שלמה-אפרת". על פי אליהו הכהן (חדשות בן-עזר מס' 643, 16.5.2011), במשך שנים נהגו קריינים לציין כמחבר השיר את השם "אפרתי" שהופיע על גבי תווית התקליטון "האניות עגנו במלטה". ייתכן והשם "אפרתי" מתייחס למעבד יעקב אפרתי, שכתב את מילות השיר "עד אז", המופיע בצידו השני של התקליטון.


ביצועים נוספים:

  • מתוך ההצגה "הוא הלך בשדות", בית צבי 2007 (וידיאו)
  • דפנה דקל (וידיאו)
  • בספרייה הלאומית יש הקלטה של השיר בביצוע אורי זוהר, אך היא מוגנת בזכויות יוצרים ואפשר להאזין לה רק בבניין הספרייה.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירי אהבה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם