שושנה ♫

המילים נדפסו לראשונה בחוברת "לפתח אהלינו" ושם מצוין לגבי הלחן "מנגינה איטלקית". גם בשירון המאוחר יותר בדור שלם "משפחת הפלמ"ח" רשום שהלחן איטלקי. נראה כי מישהו זיהה מקור איטלקי ספציפי. נשמח לקבל זיהוי. תארוך "לפתח אהלינו" לא לגמרי ברור. היתכנותן של נסיבות חיבור השיר המובאות להלן תלויה בתיארוך הפרסום אחרי מרץ 1947.

דמיון חלקי ללחן הפזמון (בלבד), אך כנראה ללא קשר ישיר: Two boards upon a power snow שאותר בדפוס (Mel Bay presents songs of the great outdoors, עמ' 111). הקלטה (לא מקצועית) לשיר זה אותרה רק בווריאנט שיותר רחוק מהלחן שהתקבל בעברית. לפי הרישום שם הלחן מבוסס על שיר אלפיניסטים אוסטרי Zwoa Brett, והוא היה בשימוש יחידת אלפיניסטית בצבא האמריקאי בסוף מלחמת העולם השנייה.

ביצועים נוספים:

• סולימאן הגדול עם אשתו שרה כהן וקהל
• רוברט בכר - ביצוע בצרפתית
• טל מוסרי - ביצוע מקוצר במסגרת מחרוזת שירי חיים חפר בפסטיגל 2012 (תזמון 3:46)
• יהורם גאון (בעיבוד מרטין מוסקוביץ, 1975)
• ישראל דיין מתוך מחרוזת טומבללייקה

על מי נכתב השיר? 

לפי רון זרחי בכתבה "בים עוד יפליג קפיטן" - מי היא "שושנה", בבלוג "עונ"ש" של דוד אסף, 17.4.2026,  זו תחנת הקשר "שושנה" שפעלה ברחוב הירקון 256 בדירתה של שושנה בן-יוסף (סבתו של רון). דבריו נסמכים על דברי יוסי בן-יוסף (עדות שנגבתה בשנות השמונים) - שפורסמו כבר בידי נחום היימן בחוברת התקליטור "פלמ"חרוזת" בשנת 2004, על עדות של אסתר קנטור-אבני, שלפיה למדה את השיר מחיים חפר עצמו וכך הבינה את משמעות השיר, כך שאולי חפר עצמו טען כך, וגם על ניתוח תוכני של הטקסט.

טענת זרחי מסתברת יותר מהשיוך החלופי שלהלן. מכאן הדברים כפי שהיו כתובים אצלנו לפני פרסום כתבתו של זרחי.

צבי בן-צור, ממנהלי אתר הפלי"ם:

לפי השמועה, שחיים חפר מעולם לא הכחיש (למרות שזה כשלעצמו לא מעיד על נכונותה), את השיר הוא כתב בהשראת ספינת המעפילים המפורסמת (בזכות היותה מהבודדות שפרצו את הסגר) שבתאי לוז’ינסקי, שכינויה המנהלתי במוסד לעליה ב’ היה "שושנה", עברוּת של שמה המקורי "סוזנה".

גם אילנה אוקו במאמר "שירי תנועות הנוער" בספר שערך מרדכי נאור בספר "תנועות הנוער 1920 - 1960", עמ' 257, כותבת כי "שושנה" היה "שיר העפלה מובהק, על הספינה 'שבתאי לוז'ינסקי' שפרצה את ההסגר". בספר היא מציינת כי השיר הושר בתנועות נוער, כי מילותיו היו "שובבות" מדיי לבתי ספר. במייל לזמרשת (ינואר 2020) כותב מרדכי נאור כי חיים חפר אמר לו על השיר דברים סותרים בריאיונות שונים, וכי הוא עצמו למד את השיר בבית הספר בכיתה ז' בבית החינוך לילדי עובדים ברחובות באפריל 1947 כשיר חדש. עופר גביש בספרו "שיר לדרך" מוסיף גם שה"שלוש עשרה" מתאים לתאריך הגעת האונייה ב13.3.1947.

ללחן זה הותאמו גם "שיר הבנות" (בבית ספר כדורי) והמנון המחלקה המסייעת ולימים ב"זמירות ט': שירון לכיתה א" נדפס לפי מנגינת הפזמון השיר "שלום לאורי ושושנה".

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.