הַשֶּׁמֶשׁ כָּאֶמֶשׁ הוּעַם בַּשָּׁמָיִם
בְּרֶגַע בְּלִי פֶּגַע יִזְּלוּ עָבִים מַיִם
לָלָלָה....
הָבָה יְלָדִים שְׁלוּבֵי יָדַיִם
עַד הַפַּעֲמוֹן נָשִׁיר בֶּהָמוֹן
לָלָלָה....
יָרוּצוּ יָפוּצוּ גִּשְׁמֵי נִדְבוֹת חַמָּה
נִמְלָאוּ, נִבְלָעוּ בַּבּוֹר וּבָאֲדָמָה
לָלָלָה....
הָבָה יְלָדִים...
הַתַּלְמִידִים הַמַּתְמִידִים
הֵכִינוּ שִׁעוּרָם
מְפַזְּזִים כַּחֲזִיזִים
רָצִים אֶל בֵּית סִפְרָם
לָלָלָה....
הָבָה יְלָדִים...
השמש כאמש הועם בשמיים
ברגע בלי פגע ייזלו עבים מים
לללה....
הבה ילדים שלובי ידיים
עד הפעמון נשיר בהמון
לללה...
ירוצו יפוצו גשמי נדבות חמה
נמלאו, נבלעו בבור ובאדמה
לללה...
הבה ילדים...
התלמידים המתמידים
הכינו שיעורם
מפזזים כחזיזים
רצים אל בית ספרם
לללה...
הבה ילדים...
|
|
מילים: יצחק אליהו נבון לחן: נחום נרדי
|
הַשֶּׁמֶשׁ כָּאֶמֶשׁ הוּעַם בַּשָּׁמָיִם בְּרֶגַע בְּלִי פֶּגַע יִזְּלוּ עָבִים מַיִם לָלָלָה....
הָבָה יְלָדִים שְׁלוּבֵי יָדַיִם עַד הַפַּעֲמוֹן נָשִׁיר בֶּהָמוֹן לָלָלָה....
יָרוּצוּ יָפוּצוּ גִּשְׁמֵי נִדְבוֹת חַמָּה נִמְלָאוּ, נִבְלָעוּ בַּבּוֹר וּבָאֲדָמָה לָלָלָה.... הָבָה יְלָדִים...
הַתַּלְמִידִים הַמַּתְמִידִים הֵכִינוּ שִׁעוּרָם מְפַזְּזִים כַּחֲזִיזִים רָצִים אֶל בֵּית סִפְרָם לָלָלָה.... הָבָה יְלָדִים...
השמש כאמש הועם בשמיים ברגע בלי פגע ייזלו עבים מים לללה....
הבה ילדים שלובי ידיים עד הפעמון נשיר בהמון לללה...
ירוצו יפוצו גשמי נדבות חמה נמלאו, נבלעו בבור ובאדמה לללה... הבה ילדים...
התלמידים המתמידים הכינו שיעורם מפזזים כחזיזים רצים אל בית ספרם לללה... הבה ילדים...
|
בית נוסף מתוך "ינון" (ירושלים, תרצ"ב), עמ' 149
|
[לפני הבית האחרון]
עוֹד חַמָּה בָּרָמָה קַרְנֶיהָ אוֹר יָקָר יַבְרִיאוּ, יַפְרִיאוּ כָּל חַי, תֵּל וְכִכָּר [לפני הבית האחרון]
עוֹד חַמָּה בָּרָמָה קַרניה אור יקר יבריאו יפריאו כל חי תל וכיכר
|
|
 |
|
לפי תוכן העניינים של "ינון", שיר זה היה שיר זמר כבר אז (תרצ"ב 1932). אפשר שללחן נרדי קדם לחן אחר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.