מילים (4 גרסאות)
עַל פְּנֵי חוֹלוֹת מִדְבָּר?
לָמָּה בַּסֶּלַע נִקְרַעַת נַעֲלִי?
מַעְלֵישׁ! זֶה לֹא אִכְפַּת!
זֶה הָיָה טִיּוּל נֶחְמָד
עַל הַוָּאדִי לַיִל כְּבָר יָרַד.
כָּכָה נִגְמַע חוֹפִים
שְׂמֵחִים וַעֲיֵפִים
אִם נִצְטָרֵךְ אָז נֵלֵךְ גַּם יְחֵפִים.
מַעְלֵישׁ...
אָט זע איך ווידער מײַן היימישע שטעטעלע,
אָט זע איך ווידער דעם עירובֿ בײַ דעם צוים.
צי זע איך דיך טאַקע, מײַן היימישע שטעטעלע,
אָדער איך זע דיך אין טרוים?
אָ, זאָג מיר, וואָס טוען דאָרט נײַנע חבֿרימלעך.
צי לעבן זיי, צי […] זיי, צי זײַנען זיי שוין טויט?
זינג פֿון דאָס וויגעלע, זינג פֿון דאָס ציגעלע,
[זינג פֿון דײַן] נויט.
היימאַט
(פֿאַרייִדישט)
אָט הער איך ווידער אַ היימישע לידעלע:
אָט זע איך ווידער דעם עירובֿ, דעם צוים —
ביסטו דאָס טאַקע, מײַן ליטווישע שטעטעלע?
אָדער איך זע דיך אין טרוים?
אָט שטייט דאָס שילעכל, נאָענט נעבן גראָבן דאָרט,
פֿענצטער צעבראָכענע, קרומינקע ווענט, —
שטיבעלעך — קבֿרימלעך, דעכלעך געזונקענע, —
ווידער האָב איך אײַך דערקענט!
זאָג מיר, וווּ זײַנען איצט מײַנע חבֿרימלעך?
לעבן זיי, וואַנדלען זיי, זײַנען זיי טויט?
זינג פֿון דעם וויגעלע, זינג פֿון דעם ציגעלע,
זינג פֿון דער ייִדישער נויט!
ס'ציט זיך אַ לידעלע, אַ מעלאַנכאָלישע,
טרערעלעך הייסינקע פֿליסן אָן שיעור;
און פֿיל דערינערונגען, קינדערשע, הערלעכע,
לעבן אין האַרץ אויף בײַ מיר.
אנא, הגד על מה
הדרך היא חמה,
למה עד כה לא נתת לגימה?
הקלטות (2)
על השיר
עוד בלחן זה - חבר'ה זה לא נורא. השירים חולקים גם שורת טקסט וכנראה קשורים.
נחום היימן חיבר לשיר מנגינה מאוחרת יותר. האזינו לביצוע בנות הגבעטרון בלחן היימן.
בהקלטת שדה שנערכה בבית זרע בשנת 1991 הוקלט שמעון שרון מאשדות יעקב בשיר ביידיש המתחיל בדיוק באותו לחן וממשיך בערך באותו לחן. אליעזר ניבורסקי זיהה את הטקסט ששר שמעון שרון ביידיש, ומוסר את הפרטים הבאים: זהו חלק מהשיר "היימאט" מאת יוסף יפה. זהו טקסט מוכר אך לאו דווקא כשיר זמר. השיר של יוסף יפה נכתב לפני 1908 בארצות הברית. השיר נמצא בגרסה בת חמישה בתים באוסף „יודישע חרעסטאָמאַטיע“ שאברהם רייזען הוציא לאור ב-1908 בוורשה, תחת הכותרת „די היים“. בספר „ליעדער“ מאת יוסף יפה, שיצא לאור בניו-יורק ב-1914, השיר צומצם לארבעה בתים ונקרא „היימאַט“. בשני המקרים מופיעה תת-כותרת (פעם „נאָכאַמונג“ ופעם „פֿאַרייִדישט“) המרמזת על עיבוד של טקסט קודם בשפה אחרת, אבל לא ברור מה המקור ובאיזו שפה.
באוסף יעקב מיכאל בספרייה הלאומית שמורה הקלטה בפי משה גנשוף של השיר בלחן פול דיסקונט. ההקלטה אינה זמינה להאזנה ולא ברור אם מדובר בלחן הנוכחי. כמו כן, לא ברור אם שיר המקור שיוסף יפה תרגם ליידיש זומר בעצמו בלחן שהתגלגל ל"זמר של טיול".
השורות השלישית והרביעית בלחן ביידיש אינן זהות לנוסח שנקלט בעברית, אך הקו המלודי הכללי משותף ונראה כי זה מקור הלחן.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.