יוֹרָם יָשַׁב עַל הַכַּרְמֶל, אָמַר: אֶהְיֶה לְרַב חוֹבֵל. אַפְלִיג הַרְחֵק לִי בִּסְפִינָה, אָבִיא לְאִמָּא מַתָּנָה. יָרַד אֶל הַנָּמָל מִיָּד, פָּגַשׁ שָׁם יַמָּאִי אֶחָד. אָמַר: קָחֵנִי בִּסְפִינָה נַפְלִיג הַרְחֵק אֶל מֶרְחַבְיָה. וְהַסַּפָּן, בָּחוּר נֶחְמָד, הִסְכִּים. נַפְלִיג הַרְחֵק, הֵידָד! הֵרִימוּ עֹגֶן וְיָצְאוּ אַךְ מַה קָרָה? נוּ, נַחֲשׁוּ! יוֹרָם הֶחֱוִיר, אָמַר: אוּלַי כְּדַאי לַחְזֹר לַחוֹף, כְּבָר דַּי! מוּטָב אֶהְיֶה לְרַב חוֹבֵל שָׁם בַּחֹרְשָׁה עַל הַכַּרְמֶל... יורם ישב על הכרמל אמר אהיה לרבח חובל אפליג הרחק לי בספינה אביא לאמא מתנה. ירד אל הנמל מייד פגש שם ימאי אחד אמר קחני בספינה נפליג הרחק אל מרחביה. והספן בחור נחמד הסכים, נפליג הרחק הידד הרימו עוגן ויצאו אך מה קרה? נו נחשו. יורם החוויר אמר אולי כדאי לחזור לחוף כבר די מוטב אהיה לרב חובל שם בחורשה על הכרמל.