הכל חולף עם הרוח

העתקת מילות השיר

שִׁמְעוּ רַבּוֹתַי שִׁירִים לָכֶם אָשִׁירָה דַּע, זֶהוּ גַּם שִׁירְךָ וְגַם שִׁירוֹ וְאִם תִּרְצֶה בְּכָךְ, אֱמֶת בְּשִׁיר תָּשִׁירָה כִּי כָּךְ חוֹשֵׁב אָדָם - זֶהוּ טִבְעוֹ כִּי לֵב לוֹ לָאָדָם וּבוֹ הַכֹּל מַרְגִּישׁ אַךְ גַּם עֵינַיִם יֵשׁ לוֹ לְהַבִּיט וְאִם אֶת לְבַבְךָ מָרָה שְׁחוֹרָה תַּקִּישׁ שְׁמַע בְּקוֹלִי אֶת זֹאת וְּזכֹר תָּמִיד: כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ אַךְ יֵשׁ רוּחַ לְעוֹלָם לֹא תַּחֲלֹף זוֹהִי רוּחַ הַנּוֹתֶנֶת מַצַּב רוּחַ וְאֵין רוּחַ אֲשֶׁר אוֹתָהּ תָּכֹף מְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בַּכְּבִישׁ הָלוֹך וָשׁוֹב יְהוּדִים עוֹבְרִים בְּלֹא יוֹדֵעַ אַךְ מִי זֶה שָׁם קָרֵב וּבְעֵינָיו מַכְאוֹב זֶהוּ אָב, לָטְרוּנָה הוּא נוֹסֵעַ לִי, לְךָ וְלוֹ, יֵשׁ אֵם אִשָּׁה וָיֶלֶד מְצַפִּים מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וְאִם אֶת לְבַבְךָ מָרָה שְׁחוֹרָה אוֹכֶלֶת רוּחַ זוֹ גָּרֵשׁ גָּרֵשׁ מַהֵר! כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ... חֹרֶף, רוּחַ, גֶּשֶׁם, תַּמּוּז חַמָּה לוֹהֶטֶת לְיַד הָאוֹטוֹבּוּס שָׁעוֹת בַּתּוֹר עִם חֲבִילָה בַּיָּד אִשָּׁה זְקֵנָה צוֹעֶדֶת אֵם עִבְרִיָּה אֶת בְּנָהּ הֲרֵי תִּזְכֹּר ואם מִבַּעַד לַתַּיִל בְּדֶמַע רַק תַּרְגִּישָׁה עֵינֵי אָחוֹת אִשָּׁה אוֹ אֵם זְכֹר הֱיֵה בֶּן-חַיִל וּנֶחָמָה הָחִישָׁה וּבְחִיּוּךְ אֱמֹר: בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם! כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ... וְאִם תִּשְׁאַל מַדּוּעַ לִבְּךָ אֲנִי אַעֲצִיבָה וּמְמָרֵר כּוֹס יַיִן מוּרָמָה "כִּי יוֹתֵר מִדַּי", כָּךְ לְךָ אָשִׁיבָה "אַחִים וַאֲחָיוֹת לִי לַצָּרָה" כִּי בְּגֶדֶר תַּיִל מוּקָף הוּא כָּל עַמִּי וְכָל כַּדּוּר הָאָרֶץ גֵּיהִנּוֹם אַךְ קָרוֹב יוֹם יֶשַׁע עַל כֵּן שְׁתֵה יְדִידִי כִּי הַכֹּל יַחֲלֹוף עוֹד כַּחֲלוֹם! כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ...שמעו רבותיי שירים לכם אשירה דע, זהו גם שירך וגם שירו ואם תרצה בכך, אמת בשיר תשירה כי כך חושב אדם - זהו טבעו כי לב לו לאדם ובו הכול מרגיש אך גם עיניים יש לו להביט ואם את לבבך מרה שחורה תקיש שמע בקולי את זאת וזכור תמיד: כי הכול חולף עם הרוח אך יש רוח לעולם לא תחלוף זוהי רוח הנותנת מצב רוח ואין רוח אשר אותה תכוף מכוניות טסות בכביש הלוך ושוב יהודים עוברים בלא יודע אך מי זה שם קרב ובעיניו מכאוב זהו אב, לטרונה הוא נוסע לי, לך ולו, יש אם אישה וילד מצפים מעבר לגדר ואם את לבבך מרה שחורה אוכלת רוח זו גרש גרש מהר! כי הכול חולף עם הרוח... חורף, רוח, גשם, תמוז חמה לוהטת ליד האוטובוס שעות בתור עם חבילה ביד אישה זקנה צועדת אם עבריה את בנה הרי תזכור ואם מבעד לתיל בדמע רק תרגישה עיני אחות אשה או אם זכור הייה בן-חיל ונחמה החישה ובחיוך אמור: בעזרת השם! כי הכול חולף עם הרוח... ואם תשאל מדוע ליבך אני אעציבה וממרר כוס יין מורמה "כי יותר מדי", כך לך אשיבה "אחים ואחיות לי לצרה" כי בגדר תיל מוקף הוא כל עמי וכל כדור הארץ גיהינום אך קרוב יום ישע על כן שתה ידידי כי הכול יחלוף עוד כחלום! כי הכול חולף עם הרוח...
מילים: צבי אבן-זהב
לחן: צבי אבן-זהב
כתיבה: תש"ו

שִׁמְעוּ רַבּוֹתַי שִׁירִים לָכֶם אָשִׁירָה
דַּע, זֶהוּ גַּם שִׁירְךָ וְגַם שִׁירוֹ
וְאִם תִּרְצֶה בְּכָךְ, אֱמֶת בְּשִׁיר תָּשִׁירָה
כִּי כָּךְ חוֹשֵׁב אָדָם - זֶהוּ טִבְעוֹ

כִּי לֵב לוֹ לָאָדָם וּבוֹ הַכֹּל מַרְגִּישׁ
אַךְ גַּם עֵינַיִם יֵשׁ לוֹ לְהַבִּיט
וְאִם אֶת לְבַבְךָ מָרָה שְׁחוֹרָה תַּקִּישׁ
שְׁמַע בְּקוֹלִי אֶת זֹאת וְּזכֹר תָּמִיד:

כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ
אַךְ יֵשׁ רוּחַ לְעוֹלָם לֹא תַּחֲלֹף
זוֹהִי רוּחַ הַנּוֹתֶנֶת מַצַּב רוּחַ
וְאֵין רוּחַ אֲשֶׁר אוֹתָהּ תָּכֹף

מְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בַּכְּבִישׁ הָלוֹך וָשׁוֹב
יְהוּדִים עוֹבְרִים בְּלֹא יוֹדֵעַ
אַךְ מִי זֶה שָׁם קָרֵב וּבְעֵינָיו מַכְאוֹב
זֶהוּ אָב, לָטְרוּנָה הוּא נוֹסֵעַ
לִי, לְךָ וְלוֹ, יֵשׁ אֵם אִשָּׁה וָיֶלֶד
מְצַפִּים מֵעֵבֶר לַגָּדֵר
וְאִם אֶת לְבַבְךָ מָרָה שְׁחוֹרָה אוֹכֶלֶת
רוּחַ זוֹ גָּרֵשׁ גָּרֵשׁ מַהֵר!

כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ...

חֹרֶף, רוּחַ, גֶּשֶׁם, תַּמּוּז חַמָּה לוֹהֶטֶת
לְיַד הָאוֹטוֹבּוּס שָׁעוֹת בַּתּוֹר
עִם חֲבִילָה בַּיָּד אִשָּׁה זְקֵנָה צוֹעֶדֶת
אֵם עִבְרִיָּה אֶת בְּנָהּ הֲרֵי תִּזְכֹּר

ואם מִבַּעַד לַתַּיִל בְּדֶמַע רַק תַּרְגִּישָׁה
עֵינֵי אָחוֹת אִשָּׁה אוֹ אֵם
זְכֹר הֱיֵה בֶּן-חַיִל וּנֶחָמָה הָחִישָׁה
וּבְחִיּוּךְ אֱמֹר: בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם!

כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ...

וְאִם תִּשְׁאַל מַדּוּעַ לִבְּךָ אֲנִי אַעֲצִיבָה
וּמְמָרֵר כּוֹס יַיִן מוּרָמָה
"כִּי יוֹתֵר מִדַּי", כָּךְ לְךָ אָשִׁיבָה
"אַחִים וַאֲחָיוֹת לִי לַצָּרָה"

כִּי בְּגֶדֶר תַּיִל מוּקָף הוּא כָּל עַמִּי
וְכָל כַּדּוּר הָאָרֶץ גֵּיהִנּוֹם
אַךְ קָרוֹב יוֹם יֶשַׁע
עַל כֵּן שְׁתֵה יְדִידִי
כִּי הַכֹּל יַחֲלֹוף עוֹד כַּחֲלוֹם!

כִּי הַכֹּל חוֹלֵף עִם הָרוּחַ...
שמעו רבותיי שירים לכם אשירה
דע, זהו גם שירך וגם שירו
ואם תרצה בכך, אמת בשיר תשירה
כי כך חושב אדם - זהו טבעו

כי לב לו לאדם ובו הכול מרגיש
אך גם עיניים יש לו להביט
ואם את לבבך מרה שחורה תקיש
שמע בקולי את זאת וזכור תמיד:

כי הכול חולף עם הרוח
אך יש רוח לעולם לא תחלוף
זוהי רוח הנותנת מצב רוח
ואין רוח אשר אותה תכוף

מכוניות טסות בכביש הלוך ושוב
יהודים עוברים בלא יודע
אך מי זה שם קרב ובעיניו מכאוב
זהו אב, לטרונה הוא נוסע
לי, לך ולו, יש אם אישה וילד
מצפים מעבר לגדר
ואם את לבבך מרה שחורה אוכלת
רוח זו גרש גרש מהר!

כי הכול חולף עם הרוח...

חורף, רוח, גשם, תמוז חמה לוהטת
ליד האוטובוס שעות בתור
עם חבילה ביד אישה זקנה צועדת
אם עבריה את בנה הרי תזכור

ואם מבעד לתיל בדמע רק תרגישה
עיני אחות אשה או אם
זכור הייה בן-חיל ונחמה החישה
ובחיוך אמור: בעזרת השם!

כי הכול חולף עם הרוח...

ואם תשאל מדוע ליבך אני אעציבה
וממרר כוס יין מורמה
"כי יותר מדי", כך לך אשיבה
"אחים ואחיות לי לצרה"

כי בגדר תיל מוקף הוא כל עמי
וכל כדור הארץ גיהינום
אך קרוב יום ישע
על כן שתה ידידי
כי הכול יחלוף עוד כחלום!

כי הכול חולף עם הרוח...




גרסת "עלי בריקדות"   העתקת מילות השיר

 



[פזמון שורה אחרונה:]
וְאֵין כֹּחַ אֲשֶׁר אוֹתָהּ יָכֹף

[בית שני בשירון ושלישי בהקלטה:]
[חלק שני של הבית]
וְאִם מִבַּעַד לַתַּיִל בְּדֶמַע רַק תַּרְגִּישׁ
בְּעֵינֵי פָּעוֹט, אִשָּׁה וָאֵם
זְכֹר הֱיֵה בֶּן-חַיִל וּנֶחָמָה תָּחִישׁ
וּבְחִיּוּךְ אֱמֹר: בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם!

[בית שלישי בשירון ושני בהקלטה:]
מְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בַּכְּבִישׁ הָלוֹךְ וָשׁוֹב
יְהוּדִים עוֹבְרִים וְאֵין יוֹדֵעַ
אַךְ מִיהוּ הָאָדָם וּבְעֵינָיו מַכְאוֹב
זֶהוּ אָב, לָטְרוּנָה הוּא נוֹסֵעַ
לְכָל אֶחָד אֵם אִשָּׁה וָיֶלֶד
הֵם צוֹפִים מֵעֵבֶר לַגָּדֵר
וּבְעֵת כְּמִיהָה מָרָה אֶת לִבְּךָ אוֹכֶלֶת
רוּחַ זוֹ גָּרֵשׁ גָּרֵשׁ מַהֵר!
[פזמון שורה אחרונה:]
ואין כוח אשר אותה יכוף


[בית שני בשירון ושלישי בהקלטה:]
[חלק שני של הבית]
ואם מבעד לתיל בדמע רק תרגיש
בעיני פעוט, אשה ואם
זכור הייה בן-חיל ונחמה תחיש
ובחיוך אמור: בעזרת השם!

[בית שלישי בשירון ושני בהקלטה:]
מכוניות טסות בכביש הלוך ושוב
יהודים עוברים ואין יודע
אך מיהו האדם ובעיניו מכאוב
זהו אב, לָטרוּנָה הוא נוסע
לכל אחד אם אשה וילד
הם צופים מעבר לגדר
ובעת כמיהה מרה את לבך אוכלת
רוח זו גרש גרש מהר!




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

מקהלת רון דור 
עיבוד: יוסף בן-ברוך (קופיאן)
מקור: התקליט "שירי לוחמים עבריים" בחברת "הד ארצי"

על השיר

השיר נכתב במחנה המעצר לטרון בשנת תש"ו.

ביצוע נוסף: צבי אהרוני (Zvee Aroni) (הוקלט בשנת 1974).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.




עדכון אחרון: 17.06.2023 17:34:57


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: