מילים (3 גרסאות)

בְּרַחֲבֵי כַּרְמֵי מוֹלֶדֶת
הַשָּׁקֵד כְּבָר פּוֹרֵחַ,
הַנַּרְקִיס נוֹתֵן רֵיחַ,
מִתְנוֹסֵס תְּכוֹל-רוֹם.

נֵצֵא-נָא כֻּלָּנוּ
אֶל גַּיְא וְאֶל גֶּבַע
כִּי חַג הוּא לַטֶּבַע,
כִּי חַג הוּא הַיּוֹם

תְּבֹרַכְנָה הַיָּדַיִם
הַשְּׁלוּחוֹת פֹּה לִזְרֹעַ,
גַּם לִשְׁתֹּל וְגַם לִנְטֹעַ
מִמִּזְרָח וְעַד יָם.

וּמִי אִם לֹא אָנוּ –
כָּל נַעֲרָה וָנַעַר –
נוֹסִיף פֹּה עוֹד יַעַר
אֶל יַעֲרוֹת עַם!
מקור: "מרדכי זעירא : 111 שירים" , מרכז לתרבות ולחינוך (ספרייה מוסיקלית ע"ש נסימוב 116) , תש"ך 1960 , 110
[בבית 3]
מִמִּדְבָּר עַד יָם
כותרת: שִׁיר הַנּוֹטְעִים

בְּכַרְמֵי מוֹלֶדֶת
שָׁקֵד כְּבָר פּוֹרֵחַ
נַרְקִיס נוֹתֵן רֵיחַ
יַזְהִירוּ שְׁמֵי רוֹם
נֵצֵא נָא כֻּלָּנוּ
אֶל גַּיְא וְאֶל גֶּבַע
כִּי חַג הוּא לַטֶּבַע
כִּי חַג הוּא הַיּוֹם

כָּל עֵץ וְכָל נֶטַע
אֶל מוּל הַשָּׁמַיִם
הַיּוֹם פֹּה כַּפַּיִם
יִשָּׂא וִיפַלֵּל
בְּרוּכוֹת הַיָּדַיִם
שְׁלוּחוֹת פֹּה לִזְרֹעַ
לִשְׁתֹּל וְלִנְטֹעַ
בִּשְׂדוֹת יִשְׂרָאֵל

רַבָּה הַשְּׁמָמָה עוֹד
אֶת שְׂדוֹת הַמּוֹלֶדֶת
הַיָּד הָעוֹבֶדֶת
תּוּכַל רַק גְאֹל
מָתַי אִם לֹא עַתָּה
וּמִי אִם לֹא אֲנִי
נָקוּם וּנְטָעֵנוּ
נָקוּם וְנִשְׁתֹּל
מקור: "משה ביק : נבנה ארצנו" , יתד , ללא תאריך , 25
על הגרסה:  במקור זה מופיע השיר בלחן אחר מאת משה ביק

הקלטות (7)

הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: טלילה אלירם
שנת הקלטה: 20.6.2004
ילד חן, ילדת חן
נכלל בתקליטור: ילד חן, ילדת חן
ביצוע כלי
0:00 0:00
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: גיל אלדמע
ליווי: להקת לרוקדים הידד
שנת הקלטה: 11.2.1962

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית

עיבוד: שלמה הופמן
ניצוח: מקס למפל
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1.1.1958

ביצוע למקהלת נשים בליווי פסנתר. העיבוד הקולי בלי הליווי הכלי נדפס בחוברת של שלמה הופמן "ניב ולחן", עמ' 33. 

הובלת שירה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 3
מועצה מקומית אזור, 18.01.08
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
 

על השיר

אליהו הכהן מספר:

זעירא סיפר לי באחת השיחות אתו שאת הקטע "נצא נא כולנו אל גיא ואל גבע" הוא בנה על פי החלק השני של הנוסח המסורתי של ניגון ראש השנה, משום שט"ו בשבט הוא גם כן מין ראש שנה, והוא רצה לעגן את הלחן שלו במסורת ישראל.

ראו גם המנון לט"ו בשבט בלחן אפרים בן-חיים.

נוסח הטקסט שאותר בלחן ביק משלב חלקים משני שירים של שמואל בס: המנון לט"ו בשבט (השיר הנוכחי) ו"שיר השותלים" (נדפס ב"עיתוננו לילד ולנער", 10.2.1933).

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים (1)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם