הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר על לא כלום
הָיָה עֶרֶב בָּשׂוּם, כֹּה שָׁקַט הַיְּקוּם וְהָרְחוֹב כֹּה אָרֹךְ, כֹּה רֵיק... ְהוּא צָעַד בּוֹ דָּמוּם וְחָשַׁב עַל... לֹא כְלוּם, הוּא צָעַד עִם לִבּוֹ הַשּׁוֹקֵק (הַשּׁוֹקֵק) וְהָרְחוֹב הָאָרֹךְ הָיָה רֵיק, הָיָה רֵיק, הוּא צָעַד וְלִבּוֹ שׁוֹקֵק. אוֹתוֹ עֶרֶב בָּשׂוּם, בּוֹ שָׁקַט הַיְּקוּם וְאָרַךְ עַד אֵין קֵץ הָרְחוֹב, לֹא יָכְלָה הִיא לָנוּם, מֶה הָיָה לָהּ? "לֹא כְלוּם"! רַק הָיָה לָהּ, פָּשׁוּט, כֹּה לֹא טוֹב (כֹּה לֹא טוֹב) וְאָרַךְ עַד אֵין קֵץ, עַד אֵין קֵץ הָרְחוֹב וְהָיָה לָהּ פָּשׁוּט - לֹא טוֹב... וּבְעֶרֶב בָּשׂוּם, עֵת שָׁקַט הַיְּקוּם וְהַסַּהַר מֵעַל שׁוֹטֵט - הוּא: חָשַׁב עַל... לֹא כְלוּם, הִיא: הָיָה לָהּ... לֹא כְלוּם אַךְ הָיָה לִשְׁנֵיהֶם (לִשְׁנֵיהֶם) מַה לָּתֵת וְהַסַּהַר מֵעַל מְשׁוֹטֵט, מְשׁוֹטֵט לִשְׁנֵיהֶם הָיָה מַה לָּתֵת. יֵשׁ לֵילוֹת בַּיְּקוּם, בָּם הַשֶּׁקֶט בָּשׂוּם וּמִסַּהַר הַלֵּב יִלְהַט... בָּם הָרְחוֹב כֹּה רָדוּם, כֹּה חוֹלֵם עַל.. לֹא כְלוּם... בָּם הַשְּׁנַיִם יִהְיוּ לְאֶחָד (לְאֶחָד) כִּי מִסַּהַר הַלֵּב כֹּה יִלְהַט, כֹּה יִלְהַט וְהַשְּׁנַיִם יִהְיוּ - אֶחָד... היה ערב בשום, כה שקט היקום והרחוב כה ארוך, כה ריק... והוא צעד בו דמום וחשב על... לא כלום, הוא צעד עם ליבו השוקק (השוקק) והרחוב הארוך היה ריק, היה ריק, והוא צעד וליבו שוקק. אותו ערב בשום, בו שקט היקום וארך עד אין קץ הרחוב, לא יכלה היא לנום, מה היה לה? "לא כלום"! רק היה לה, פשוט, כה לא טוב (כה לא טוב) וארך עד אין קץ, עד אין קץ הרחוב והיה לה פשוט - לא טוב... ובערב בשום, עת שקט היקום והסהר מעל שוטט - הוא: חשב על... לא כלום, היא: היה לה... לא כלום אך היה לשניהם (לשניהם) מה לתת והסהר מעל משוטט, משוטט לשניהם היה מה לתת. יש לילות ביקום, בם השקט בשום ומסהר הלב ילהט... בם הרחוב כה רדום, כה חולם על.. לא כלום... בם השניים יהיו לאחד (לאחד) כי מסהר הלב כה ילהט, כה ילהט והשנים יהיו - אחד...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אריאנה הרן
לחן: מרדכי זעירא

הָיָה עֶרֶב בָּשׂוּם,
כֹּה שָׁקַט הַיְּקוּם
וְהָרְחוֹב כֹּה אָרֹךְ, כֹּה רֵיק...
ְהוּא צָעַד בּוֹ דָּמוּם
וְחָשַׁב עַל... לֹא כְלוּם,
הוּא צָעַד עִם לִבּוֹ הַשּׁוֹקֵק (הַשּׁוֹקֵק)
וְהָרְחוֹב הָאָרֹךְ הָיָה רֵיק, הָיָה רֵיק,
הוּא צָעַד וְלִבּוֹ שׁוֹקֵק.

אוֹתוֹ עֶרֶב בָּשׂוּם,
בּוֹ שָׁקַט הַיְּקוּם
וְאָרַךְ עַד אֵין קֵץ הָרְחוֹב,
לֹא יָכְלָה הִיא לָנוּם,
מֶה הָיָה לָהּ? "לֹא כְלוּם"!
רַק הָיָה לָהּ, פָּשׁוּט, כֹּה לֹא טוֹב (כֹּה לֹא טוֹב)
וְאָרַךְ עַד אֵין קֵץ, עַד אֵין קֵץ הָרְחוֹב
וְהָיָה לָהּ פָּשׁוּט - לֹא טוֹב...

וּבְעֶרֶב בָּשׂוּם,
עֵת שָׁקַט הַיְּקוּם
וְהַסַּהַר מֵעַל שׁוֹטֵט -
הוּא: חָשַׁב עַל... לֹא כְלוּם,
הִיא: הָיָה לָהּ... לֹא כְלוּם
אַךְ הָיָה לִשְׁנֵיהֶם (לִשְׁנֵיהֶם) מַה לָּתֵת
וְהַסַּהַר מֵעַל מְשׁוֹטֵט, מְשׁוֹטֵט
לִשְׁנֵיהֶם הָיָה מַה לָּתֵת.

יֵשׁ לֵילוֹת בַּיְּקוּם,
בָּם הַשֶּׁקֶט בָּשׂוּם
וּמִסַּהַר הַלֵּב יִלְהַט...
בָּם הָרְחוֹב כֹּה רָדוּם,
כֹּה חוֹלֵם עַל.. לֹא כְלוּם...
בָּם הַשְּׁנַיִם יִהְיוּ לְאֶחָד (לְאֶחָד)
כִּי מִסַּהַר הַלֵּב כֹּה יִלְהַט, כֹּה יִלְהַט
וְהַשְּׁנַיִם יִהְיוּ - אֶחָד...

היה ערב בשום,
כה שקט היקום
והרחוב כה ארוך, כה ריק...
והוא צעד בו דמום
וחשב על... לא כלום,
הוא צעד עם ליבו השוקק (השוקק)
והרחוב הארוך היה ריק, היה ריק,
והוא צעד וליבו שוקק.

אותו ערב בשום,
בו שקט היקום
וארך עד אין קץ הרחוב,
לא יכלה היא לנום,
מה היה לה? "לא כלום"!
רק היה לה, פשוט, כה לא טוב (כה לא טוב)
וארך עד אין קץ, עד אין קץ הרחוב
והיה לה פשוט - לא טוב...

ובערב בשום,
עת שקט היקום
והסהר מעל שוטט -
הוא: חשב על... לא כלום,
היא: היה לה... לא כלום
אך היה לשניהם (לשניהם) מה לתת
והסהר מעל משוטט, משוטט
לשניהם היה מה לתת.

יש לילות ביקום,
בם השקט בשום
ומסהר הלב ילהט...
בם הרחוב כה רדום,
כה חולם על.. לא כלום...
בם השניים יהיו לאחד (לאחד)
כי מסהר הלב כה ילהט, כה ילהט
והשנים יהיו - אחד...
ביצוע: יפה ירקוני
עיבוד: חנן וינטרניץ

 בליווי פסנתר



על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים

המילים, בכתב ידו של זעירא.






תווים

התווים, בכתב ידו של זעירא.







© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם