הקטן
גופן
הגדל
גופן
זמר על חרב, סוס וחליל
א שִׂימִי יָדֵךְ עֲלֵי חֶרֶב, שְׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו, לַיְלָה אַפְלִיגָה לַדֶּרֶךְ, אַעַל עַד הַר וְכוֹכָב. זֶמֶר קוֹרֵא לִי מִיַּעַר - צָבוֹעַ אוֹ נֶשֶׁר אוֹ צְבִי, אַל תְּלַוִּינִי מְלֹא צַעַד, אַל תִּשְׁאֲלִי לְשׁוּבִי. אֹפֶל-עֵינַיִךְ שְׁבוּעָה לִי, צֵל עַפְעַפַּיִךְ צִלִּי, אִם נֶחָמָה לֹא אֶמְצָא לִי חֶרֶשׁ יָרֹן חֲלִילִי. שִׂימִי יָדֵךְ עֲלֵי חֶרֶב, שְׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו, לַיְלָה אַפְלִיגָה לַדֶּרֶךְ, אַעַל עַד הַר וְכוֹכָב. ב סוּס וּפָרָשׁ נֶעֶלָמוּ, לַיְלָה נָפַל עַל לִבִּי. שֶׁבַע שְׁנוֹת אֹמֶן פָּעַם הוּא פַּעַם לֹא מָט בְּקִרְבִּי. שֶׁבַע עֵינַיִם שְׁמָרוּנִי, בַּל תְּפַתֵּנִי חִידָה. שֶׁבַע קְנָאוֹת אֲכָלוּנִי, אֵשׁ אַהֲבָה יְחִידָה. ג עֶרֶב אוֹרֵחַ הוֹפִיעַ זָר וְרָחוֹק וְשָׁקֵט "חֶרֶב מָצָאתִי - הוֹדִיעַ, חֶרֶב אִישׁ-חַיִל שֶּׁמֵּת". "בּוֹאִי" - אָמַר הָאוֹרֵחַ "בַּית יְהִי לָךְ בֵּיתִי, הֵן בִּלְעָדַיִךְ יָרֵחַ רַעַל נוֹסֵךְ אֶל פִּתִּי". "הֶבֶל, עָנִיתִי, הַשִּׂיחַ, טֹרַח טָרַחְתָּ בִּכְדִי דֶּלֶת גַנִּי עַל בָּרִיחַ, פֶּרַח גַנִּי לְדוֹדִי". דְּ בֹּקֶר שָׁמַעְתִּי קוֹל שַׁעַט, דַּהַר שֶׁל סוּס-אֵין-רוֹכְבוֹ. רוּצִי, אִמִּי, אֶל הַשַּׁעַר, הוּא לִי בְּשׂוֹרָה כִּי יָבוֹא. אִמָּא לָחֲשָׁה וַתֹּאמַר לִי: "מָוֶת עוֹמֵד לִי בַּחֵךְ, כֶּתֶם שֶׁל דָּם עַל צַוָּאר לוֹ, כְּתָם שֶׁל דָּם חֲתָנֵךְ". דֹּמִי, אִמִּי הָאֻמְלֶלֶת! מַה לָךְ כִּי חַי תְּבַכִּי? קֶסֶם נִדְרוֹ מְצַלְצֵל עוֹד חַם וְרוֹנֵן בְּחֵיקִי. הֵ שֶׁבַע עֵינַיִם שְׁמָרוּנִי בַּל תְּפַתֵּנִי חִידָה, שֶׁבַע קְנָאוֹת אֲכָלוּנִי אֵשׁ אַהֲבָה יְחִידָה. שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד לַיְלָה אֹדֶם אָגְרוּ שׁוֹשַׁנִּים, שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד לַיְלָה, לַיְלָה כְּשֶׁבַע שָׁנִים. אָז נִתְרוֹנֵן צְלִיל נְחֹשֶׁת: זֶמֶר חָלִיל מֵהָרִים! אוּצָה, לִבִּי, חֵץ בַּחֹשֶׁךְ! עוּפָה, פַּרְפַּר-סַנְוֵרִים! חוּשִׁי, צִפֹּרֶת עִוֶּרֶת - נוּחִי בְּסֵתֶר נוֹפוֹ, שִׂימִי כְּנָפֵךְ עֲלֵי חֶרֶב טֶרֶם בָּכִית עַל כְּתֵפוֹ. אִם בֶּאֱמֶת תֹּאהֲבִיהוּ, אִם בִּדְבָרַיִךְ אֵין שָׁוְא, טֶרֶם נָשַׁקְתְּ עַל פִּיהוּ, שְׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו! א שימי ידך עלי חרב, שקי לסוסי צואריו, לילה אפליגה לדרך, אעל עד הר וכוכב. זמר קורא לי מיער - צבוע או נשר או צבי, אל תלויני מלא צעד, אל תשאלי לשובי. אפל-עינך שבועה לי, צל עפעפיך צלי, אם נחמה לא אמצא לי חרש ירון חלילי. שימי ידך עלי חרב, שקי לסוסי צואריו, לילה אפליגה לדרך, אעל עד הר וכוכב. ב סוס ופרש נעלמו, לילה נפל על לבי. שבע שנות אמן פעם הוא פעם לא מט בקרבי. שבע עינים שמרוני, בל תפתני חידה. שבע קנאות אכלוני, אש אהבה יחידה. ג ערב אורח הופיע זר ורחוק ושקט "חרב מצאתי - הודיע, חרב איש-חיל שמת". "בואי" - אמר האורח "בית יהי לך ביתי, הן בלעדיך ירח רעל נוסח אל פתי". "הבל, עניתי השיח, טרח טרחת בכדי דלת גני על בריח, פרח גני לדודי". ד בקר שמעתי קול שעט, דהר של סוס-אין-רכבו. רוצי, אמי, אל השער, הוא לי בשורה כי יבוא. אמא לחשה ותאמר לי: "מות עומד לי בחך, כתם של דם על צואר לו, כתם של דם חתנך". דמי, אמי האומללת! מה לך כי חי תבכי? קסם נדרו מצלצל עוד חם ורונן בחיקי. ה שבע עינים שמרוני בל תפתני חידה, שבע קנאות אכלוני אש אהבה יחידה. שבע שנים ועוד לילה אדם אגרו שושנים, שבע שנים ועוד לילה, לילה כשבע שנים. אז נתרונן צליל נחשת: זמר חליל מהרים! אוצה, לבי, חץ בחשך! עופה, פרפר-סנורים! חושי, צפרת עורת - נוחי בסתר נופו, שימי כנפך עלי חרב טרם בכית על כתפו. אם באמת תאהביהו, אם בדבריך אין שוא, טרם נשקת על פיהו, שקי לסוסו צואריו!
מילים: רפאל אליעז
לחן: מרדכי זעירא

א
שִׂימִי יָדֵךְ עֲלֵי חֶרֶב,
שְׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו,
לַיְלָה אַפְלִיגָה לַדֶּרֶךְ,
אַעַל עַד הַר וְכוֹכָב.

זֶמֶר קוֹרֵא לִי מִיַּעַר -
צָבוֹעַ אוֹ נֶשֶׁר אוֹ צְבִי,
אַל תְּלַוִּינִי מְלֹא צַעַד,
אַל תִּשְׁאֲלִי לְשׁוּבִי.

אֹפֶל-עֵינַיִךְ שְׁבוּעָה לִי,
צֵל עַפְעַפַּיִךְ צִלִּי,
אִם נֶחָמָה לֹא אֶמְצָא לִי
חֶרֶשׁ יָרֹן חֲלִילִי.

שִׂימִי יָדֵךְ עֲלֵי חֶרֶב,
שְׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו,
לַיְלָה אַפְלִיגָה לַדֶּרֶךְ,
אַעַל עַד הַר וְכוֹכָב.

ב
סוּס וּפָרָשׁ נֶעֶלָמוּ,
לַיְלָה נָפַל עַל לִבִּי.
שֶׁבַע שְׁנוֹת אֹמֶן פָּעַם הוּא
פַּעַם לֹא מָט בְּקִרְבִּי.

שֶׁבַע עֵינַיִם שְׁמָרוּנִי,
בַּל תְּפַתֵּנִי חִידָה.
שֶׁבַע קְנָאוֹת אֲכָלוּנִי,
אֵשׁ אַהֲבָה יְחִידָה.

ג
עֶרֶב אוֹרֵחַ הוֹפִיעַ
זָר וְרָחוֹק וְשָׁקֵט
"חֶרֶב מָצָאתִי - הוֹדִיעַ,
חֶרֶב אִישׁ-חַיִל שֶּׁמֵּת".

"בּוֹאִי" - אָמַר הָאוֹרֵחַ
"בַּית יְהִי לָךְ בֵּיתִי,
הֵן בִּלְעָדַיִךְ יָרֵחַ
רַעַל נוֹסֵךְ אֶל פִּתִּי".

"הֶבֶל, עָנִיתִי, הַשִּׂיחַ,
טֹרַח טָרַחְתָּ בִּכְדִי
דֶּלֶת גַנִּי עַל בָּרִיחַ,
פֶּרַח גַנִּי לְדוֹדִי".

דְּ
בֹּקֶר שָׁמַעְתִּי קוֹל שַׁעַט,
דַּהַר שֶׁל סוּס-אֵין-רוֹכְבוֹ.
רוּצִי, אִמִּי, אֶל הַשַּׁעַר,
הוּא לִי בְּשׂוֹרָה כִּי יָבוֹא.

אִמָּא לָחֲשָׁה וַתֹּאמַר לִי:
"מָוֶת עוֹמֵד לִי בַּחֵךְ,
כֶּתֶם שֶׁל דָּם עַל צַוָּאר לוֹ,
כְּתָם שֶׁל דָּם חֲתָנֵךְ".

דֹּמִי, אִמִּי הָאֻמְלֶלֶת!
מַה לָךְ כִּי חַי תְּבַכִּי?
קֶסֶם נִדְרוֹ מְצַלְצֵל עוֹד
חַם וְרוֹנֵן בְּחֵיקִי.

הֵ
שֶׁבַע עֵינַיִם שְׁמָרוּנִי
בַּל תְּפַתֵּנִי חִידָה,
שֶׁבַע קְנָאוֹת אֲכָלוּנִי
אֵשׁ אַהֲבָה יְחִידָה.

שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד לַיְלָה
אֹדֶם אָגְרוּ שׁוֹשַׁנִּים,
שֶׁבַע שָׁנִים וְעוֹד לַיְלָה,
לַיְלָה כְּשֶׁבַע שָׁנִים.

אָז נִתְרוֹנֵן צְלִיל נְחֹשֶׁת:
זֶמֶר חָלִיל מֵהָרִים!
אוּצָה, לִבִּי, חֵץ בַּחֹשֶׁךְ!
עוּפָה, פַּרְפַּר-סַנְוֵרִים!

חוּשִׁי, צִפֹּרֶת עִוֶּרֶת -
נוּחִי בְּסֵתֶר נוֹפוֹ,
שִׂימִי כְּנָפֵךְ עֲלֵי חֶרֶב
טֶרֶם בָּכִית עַל כְּתֵפוֹ.

אִם בֶּאֱמֶת תֹּאהֲבִיהוּ,
אִם בִּדְבָרַיִךְ אֵין שָׁוְא,
טֶרֶם נָשַׁקְתְּ עַל פִּיהוּ,
שְׁקִי לְסוּסִי צַוָּארָיו!

א
שימי ידך עלי חרב,
שקי לסוסי צואריו,
לילה אפליגה לדרך,
אעל עד הר וכוכב.

זמר קורא לי מיער -
צבוע או נשר או צבי,
אל תלויני מלא צעד,
אל תשאלי לשובי.

אפל-עינך שבועה לי,
צל עפעפיך צלי,
אם נחמה לא אמצא לי
חרש ירון חלילי.

שימי ידך עלי חרב,
שקי לסוסי צואריו,
לילה אפליגה לדרך,
אעל עד הר וכוכב.

ב
סוס ופרש נעלמו,
לילה נפל על לבי.
שבע שנות אמן פעם הוא
פעם לא מט בקרבי.

שבע עינים שמרוני,
בל תפתני חידה.
שבע קנאות אכלוני,
אש אהבה יחידה.

ג
ערב אורח הופיע
זר ורחוק ושקט
"חרב מצאתי - הודיע,
חרב איש-חיל שמת".

"בואי" - אמר האורח
"בית יהי לך ביתי,
הן בלעדיך ירח
רעל נוסח אל פתי".

"הבל, עניתי השיח,
טרח טרחת בכדי
דלת גני על בריח,
פרח גני לדודי".

ד
בקר שמעתי קול שעט,
דהר של סוס-אין-רכבו.
רוצי, אמי, אל השער,
הוא לי בשורה כי יבוא.

אמא לחשה ותאמר לי:
"מות עומד לי בחך,
כתם של דם על צואר לו,
כתם של דם חתנך".

דמי, אמי האומללת!
מה לך כי חי תבכי?
קסם נדרו מצלצל עוד
חם ורונן בחיקי.

ה
שבע עינים שמרוני
בל תפתני חידה,
שבע קנאות אכלוני
אש אהבה יחידה.

שבע שנים ועוד לילה
אדם אגרו שושנים,
שבע שנים ועוד לילה,
לילה כשבע שנים.

אז נתרונן צליל נחשת:
זמר חליל מהרים!
אוצה, לבי, חץ בחשך!
עופה, פרפר-סנורים!

חושי, צפרת עורת -
נוחי בסתר נופו,
שימי כנפך עלי חרב
טרם בכית על כתפו.

אם באמת תאהביהו,
אם בדבריך אין שוא,
טרם נשקת על פיהו,
שקי לסוסו צואריו!


על השיר

השיר מופיע בתקליטור "מוסיקת לילה זעירא" בביצוע קרן הדר.

חלקו הראשון של הלחן משמש כבית של "מה אומרות עינייך".


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

מילים

מילות השיר, כפי שנמצאו בעזבונו של זעירא.




תווים

התווים, בכתב ידו של זעירא.





תגיות

כלי נגינה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם