הקטן
גופן
הגדל
גופן
עד הוא הים
עוֹד מְעַט וְיַכְסִיף גַּם הַיָּם הָאָפֵל, הַנָּמָל פָּנָסָיו יֶאֱסֹף, וּצְפִירַת הַסְּפִינָה תְּיַבֵּב, תְּיַבֵּב, לַמַּסָּע הָאָרֹךְ לִבְלִי סוֹף. וַאֲנִי אֶעֱמֹד אָז בִּקְצֵה הַסִּפּוּן, וְאֶרְאֶה אֶת הַחוֹף מִנֶּגְדִּי, הַחוֹבֵל יְאוֹתֵת וְהָעֹגֶן יָרֹם, וְכָכָה אָשִׁיר יְחִידִי: עֵד הוּא הַיָּם עַל דִּבְרַת הַמַּלָּח - כִּי סְפִינַת גּוֹרָלִי הִיא רַק לוֹ וְרַק לָךְ. וְתִשַּׁק סְפִינָתִי לִרְצִיפִים רְחוֹקִים, אוֹרוֹתָם יִרְמְזוּ לִי: שָׁלוֹם, וְשֵׁכָר-פֻּנְדָּקִים וּנְעָרוֹת-מַלָּחִים וַעֲשַן-מִקְטָרוֹת מֵחֲלוֹם. וַאֲנִי שָׁם אֵשֵׁב וְכוֹסִי הָרֵיקָה תְּטַפְטֵף עוֹד טִפּוֹת עַל יָדִי, וּדְמוּתֵךְ תְּחַיֵּךְ מִמֶּרְחָק עֲרָפֶל וְאָז אֲפַזֵּם לְבַדִּי: עֵד הוּא הַיָּם... וְיָבוֹא גַּם הַיּוֹם וְאָשׁוּב מִן הַיָּם הָאָפֵל, הַמַּכְסִיף, הַכָּחֹל וּשְׁחָפִים לְבָנִים לִי יִשְׂאוּ בִּרְכָּתָם וְעַל תֹּרֶן יַכּוּ בַּמָּחוֹל. וַאֲנִי עִם אֲבַק-מֶלַח-יָם בִּשְׂעָרִי, וְשָׁזוּף מִסְּעָרוֹת וְחַמָּה, אָז אֵלַיִךְ אֶקְרַב וְאַבִּיט בְּעֵינַיִךְ וְחֶרֶשׁ אֶלְאַט בִּדְמָמָה: עֵד הוּא הַיָּם... עוד מעט ויכסיף גם הים האפל, הנמל פנסיו יאסף, וצפירת הספינה תיבב, תיבב, למסע הארוך לבלי סוף. ואני אעמד אז בקצה הסיפון, ורק את על החוף מנגדי, החובל יאותת והעגן ירם, וככה אשיר יחידי: עד הוא הים על דברת המלח - כי ספינת גורלי היא רק לו ורק לך. ותישק ספינתי לרציפים רחוקים, אורותם ירמזו לי: שלום, ושכר-פונדקים ונערות-מלחים ועשן-מקטרות מחלום. ואני שם אשב וכוסי הריקה תטפטף עוד טיפות על ידי, ודמותך תחייך ממרחק ערפל ואז אפזם לבדי: עד הוא הים... ויבוא גם היום ואשוב מן הים האפל, המכסיף, הכחל ושחפים לבנים לי ישאו ברכתם ועל תורן יכו במחול. ואני עם אבק-מלח-ים בשערי, ושזוף מסערות וחמה, אז אליך אקרב ואביט בעינך וחרש אלאט בדממה: עד הוא הים...
מילים: א. שי
לחן: מרדכי זעירא

עוֹד מְעַט וְיַכְסִיף גַּם הַיָּם הָאָפֵל,
הַנָּמָל פָּנָסָיו יֶאֱסֹף,
וּצְפִירַת הַסְּפִינָה תְּיַבֵּב, תְּיַבֵּב,
לַמַּסָּע הָאָרֹךְ לִבְלִי סוֹף.

וַאֲנִי אֶעֱמֹד אָז בִּקְצֵה הַסִּפּוּן,
וְאֶרְאֶה אֶת הַחוֹף מִנֶּגְדִּי,
הַחוֹבֵל יְאוֹתֵת וְהָעֹגֶן יָרֹם,
וְכָכָה אָשִׁיר יְחִידִי:

עֵד הוּא הַיָּם עַל דִּבְרַת הַמַּלָּח -
כִּי סְפִינַת גּוֹרָלִי הִיא רַק לוֹ וְרַק לָךְ.

וְתִשַּׁק סְפִינָתִי לִרְצִיפִים רְחוֹקִים,
אוֹרוֹתָם יִרְמְזוּ לִי: שָׁלוֹם,
וְשֵׁכָר-פֻּנְדָּקִים וּנְעָרוֹת-מַלָּחִים
וַעֲשַן-מִקְטָרוֹת מֵחֲלוֹם.
וַאֲנִי שָׁם אֵשֵׁב וְכוֹסִי הָרֵיקָה
תְּטַפְטֵף עוֹד טִפּוֹת עַל יָדִי,
וּדְמוּתֵךְ תְּחַיֵּךְ מִמֶּרְחָק עֲרָפֶל
וְאָז אֲפַזֵּם לְבַדִּי:

עֵד הוּא הַיָּם...

וְיָבוֹא גַּם הַיּוֹם וְאָשׁוּב מִן הַיָּם
הָאָפֵל, הַמַּכְסִיף, הַכָּחֹל
וּשְׁחָפִים לְבָנִים לִי יִשְׂאוּ בִּרְכָּתָם
וְעַל תֹּרֶן יַכּוּ בַּמָּחוֹל.
וַאֲנִי עִם אֲבַק-מֶלַח-יָם בִּשְׂעָרִי,
וְשָׁזוּף מִסְּעָרוֹת וְחַמָּה,
אָז אֵלַיִךְ אֶקְרַב וְאַבִּיט בְּעֵינַיִךְ
וְחֶרֶשׁ אֶלְאַט בִּדְמָמָה:

עֵד הוּא הַיָּם...
עוד מעט ויכסיף גם הים האפל,
הנמל פנסיו יאסף,
וצפירת הספינה תיבב, תיבב,
למסע הארוך לבלי סוף.

ואני אעמד אז בקצה הסיפון,
ורק את על החוף מנגדי,
החובל יאותת והעגן ירם,
וככה אשיר יחידי:

עד הוא הים על דברת המלח -
כי ספינת גורלי היא רק לו ורק לך.

ותישק ספינתי לרציפים רחוקים,
אורותם ירמזו לי: שלום,
ושכר-פונדקים ונערות-מלחים
ועשן-מקטרות מחלום.
ואני שם אשב וכוסי הריקה
תטפטף עוד טיפות על ידי,
ודמותך תחייך ממרחק ערפל
ואז אפזם לבדי:

עד הוא הים...

ויבוא גם היום ואשוב מן הים
האפל, המכסיף, הכחל
ושחפים לבנים לי ישאו ברכתם
ועל תורן יכו במחול.
ואני עם אבק-מלח-ים בשערי,
ושזוף מסערות וחמה,
אז אליך אקרב ואביט בעינך
וחרש אלאט בדממה:

עד הוא הים...


על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים

התווים, בכתב ידו של זעירא.









© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם