יֵשׁ חָלִיל נֶעֱלָם בֵּין הָרֵי הַגָּלִיל יֵשׁ לוֹ זֶמֶר אֶחָד בֵּין אַלְפֵי אֶלֶף צְלִיל. זֶה הַזֶּמֶר לַסֶּלַע, לְפֶלֶג צוֹהֵל זֶה הַזֶּמֶר לַבֹּקֶר, הַזֶּמֶר לַלֵּיל. וְיוֹדֵעַ לִבְכּוֹת הֶחָלִיל וְלִצְחֹק יֵשׁ וְהוּא כֹּה קָרוֹב, יֵשׁ וְהוּא כֹּה רָחוֹק. וְנוֹדֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֶחָלִיל כִּי יוֹדֵעַ הֵיטֵב הוּא כָּל דֶּרֶךְ וּשְׁבִיל. הוּא נוֹדֵד בִּדְרָכִים נִסְתָּרוֹת, עַתִּיקוֹת נִמְתְּחוּ בְּשָׁנִים רְחוֹקוֹת רְחוֹקוֹת כְּשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְנוֹלַד הַגָּלִיל כִּי מֵאָז מְזַמֵּר וְנוֹדֵד הֶחָלִיל. וּמַכִּיר הֶחָלִיל הָאוֹהֵב נְדוּדִים אֶת אַנְשֵׁי הַגָּלִיל וְאֶת כָּל הַיְּלָדִים וּבָא בַּלֵּילוֹת אֶת שְׁנָתָם לְהַנְעִים אַךְ אִישׁ לֹא רָאָה אֶת חֲלִיל הַפְּלָאִים. יֵשׁ חָלִיל נֶעֱלָם...יש חליל נעלם בין הרי הגליל יש לו זמר אחד בין אלפי אלף צליל. זה הזמר לסלע, לפלג צוהל זה הזמר לבוקר, הזמר לליל. ויודע לבכות החליל ולצחוק יש והוא כה קרוב, יש והוא כה רחוק. ונודד ממקום למקום החליל כי יודע היטב הוא כל דרך ושביל. הוא נודד בדרכים נסתרות עתיקות נסתרו בשנים רחוקות רחוקות כשנברא העולם ונולד הגליל כי מאז מזמר ונודד החליל. ומכיר החליל האוהב ריקודים את אנשי הגליל ואת כל הילדים הוא בא בלילות את שנתם להנעים אך איש לא ראה את חליל הפלאים.