הקטן
גופן
הגדל
גופן
בחורשה על גבעות השומרון
כְּחֹם הַיּוֹם עַל מַעְיָן זַךְ, הוֹזֶה, חוֹלֵם, בְּצֵל הַסְּבַךְ, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן הִיא הוֹפִיעָה יַעֲלַת חֵן, גִּזְרַת תָּמָר, חֲטוּבַת שֵׁן, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. אַךְ רָאַתְנִי וְנִבְהָלָה, פָּרְחָה לָהּ כְּצִפּוֹר קַלָּה, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי – הוֹי שַׁלָּמָה תִּתְחַמָּקִי יַלְדָּה תַּמָּה? בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. אַל נָא עֶלֶם, אַל נָא תִּגַּע בִּי, בְּשׂוֹרָה רָעָה מְבַשֵּׂר לִבִּי, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן פָּחוֹד אֶפְחַד מֵעֲלָמִים, מֵהַגְּבָרִים – חַיּוֹת דָּמִים, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. הוֹי, שָׁגִית! לִבֵּךְ טָעָה כָּלִיל! עֵינַי שְׁחֹרוֹת, שְׂפָתַי חַכְלִיל, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. רְאִיתִיךְ וּבָךְ בָּחַרְתִּי, אַתְּ לָנֶצַח לִי, אָמַרְתִּי, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. פְּנֵי יָפָתִי אוֹרוּ, זַכּוּ, שְׁתֵּי עֵינֶיהָ לִי צָחָקוּ, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. צִפְצוּף צִפּוֹר וּבִדְמָמָה נָשׁוֹק נָשְׁקָה לִי הַתַּמָּה, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.כחום היום על מעיין זך הוזה, חולם, בצל הסבך, בחורשה על גבעות השומרון היא הופיעה יעלת חן, גזרת תמר, חטובת שן, בחורשה על גבעות השומרון. אך ראתני ונבהלה, פרחה לה כציפור קלה, בחורשה על גבעות השומרון אני נחפזתי – הוי שלמה תתחמקי ילדה תמה? בחורשה על גבעות השומרון. אל נא עלם, אל נא תיגע בי, בשורה רעה מבשר ליבי, בחורשה על גבעות השומרון פחוד אפחד מעלמים, מהגברים – חיות דמים, בחורשה על גבעות השומרון. הוי, שגית! לבך טעה כליל! עיניי שחורות, שפתיי חכליל, בחורשה על גבעות השומרון. ראיתיך ובך בחרתי, את לנצח לי, אמרתי, בחורשה על גבעות השומרון. פני יפתי אורו, זכו, שתי עיניה לי צחקו, בחורשה על גבעות השומרון. צפצוף ציפור ובדממה נשוק נשקה לי התמה, בחורשה על גבעות השומרון.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אהרון פלדמן
לחן: עממי גרמני

כְּחֹם הַיּוֹם עַל מַעְיָן זַךְ,
הוֹזֶה, חוֹלֵם, בְּצֵל הַסְּבַךְ,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
הִיא הוֹפִיעָה יַעֲלַת חֵן,
גִּזְרַת תָּמָר, חֲטוּבַת שֵׁן,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.

אַךְ רָאַתְנִי וְנִבְהָלָה,
פָּרְחָה לָהּ כְּצִפּוֹר קַלָּה,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי – הוֹי שַׁלָּמָה
תִּתְחַמָּקִי יַלְדָּה תַּמָּה?
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.

אַל נָא עֶלֶם, אַל נָא תִּגַּע בִּי,
בְּשׂוֹרָה רָעָה מְבַשֵּׂר לִבִּי,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
פָּחוֹד אֶפְחַד מֵעֲלָמִים,
מֵהַגְּבָרִים – חַיּוֹת דָּמִים,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.

הוֹי, שָׁגִית! לִבֵּךְ טָעָה כָּלִיל!
עֵינַי שְׁחֹרוֹת, שְׂפָתַי חַכְלִיל,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.
רְאִיתִיךְ וּבָךְ בָּחַרְתִּי,
אַתְּ לָנֶצַח לִי, אָמַרְתִּי,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.

פְּנֵי יָפָתִי אוֹרוּ, זַכּוּ,
שְׁתֵּי עֵינֶיהָ לִי צָחָקוּ,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.
צִפְצוּף צִפּוֹר וּבִדְמָמָה
נָשׁוֹק נָשְׁקָה לִי הַתַּמָּה,
בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן.
כחום היום על מעיין זך
הוזה, חולם, בצל הסבך,
בחורשה על גבעות השומרון
היא הופיעה יעלת חן,
גזרת תמר, חטובת שן,
בחורשה על גבעות השומרון.

אך ראתני ונבהלה,
פרחה לה כציפור קלה,
בחורשה על גבעות השומרון
אני נחפזתי – הוי שלמה
תתחמקי ילדה תמה?
בחורשה על גבעות השומרון.

אל נא עלם, אל נא תיגע בי,
בשורה רעה מבשר ליבי,
בחורשה על גבעות השומרון
פחוד אפחד מעלמים,
מהגברים – חיות דמים,
בחורשה על גבעות השומרון.

הוי, שגית! לבך טעה כליל!
עיניי שחורות, שפתיי חכליל,
בחורשה על גבעות השומרון.
ראיתיך ובך בחרתי,
את לנצח לי, אמרתי,
בחורשה על גבעות השומרון.

פני יפתי אורו, זכו,
שתי עיניה לי צחקו,
בחורשה על גבעות השומרון.
צפצוף ציפור ובדממה
נשוק נשקה לי התמה,
בחורשה על גבעות השומרון.


 פרטים נוספים


הנוסח שהקליטה ריבי בן בסט

בְּיוֹם צַח עַל מַעֲיָן זַךְ...
(בית שלישי)
אַל נָא עֶלֶם, אַל תִּגַּע בִּי
בְּשׂוֹרָה רָעָה יְבַשֵּׂר לִבִּי
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
פָּחוֹד אֶפְחַד מֵעֲלָמִים
מֵהַגְּבָרִים חַיּוֹת דּוֹמִים
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן

הוֹ טָעָה לִבֵּך, שָׁגָה כָּלִיל...
|(ההמשך כרגיל)
ביום צח על מעיין זך...

[בית שלישי:]
אל נא עלם, אל תיגע בי
בשורה רעה יבשר לבי
בחורשה על גבעות השומרון
פחוד אפחד מעלמים
מהגברים חיות דומים
בחורשה על גבעות השומרון

הו טעה לבך, שגה כליל...

[ההמשך כרגיל]


מפנקסה של הדסה ברלינסקי

כְּחֹם הַיּוֹם עַל מַעֲיָן זַךְ
הֵן זֶה חֲלוֹם בִּירַק סְבָך
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
הִיא תּוֹפִיעַ יַעֲלַת חֵן
גִּזְרָה תַּמָּה חֲטוּבַת שֵׁן
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן

אַךְ רָאַתְנִי וְנִבְהֲלָה
עָפָה לָהּ כְּצִפּוֹר קַלָּה
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
אֲנִי מִהַרְתִּי וָאֶשְׁאַל לָמָה
תִּתְחַמְּקִי יַלְדָּה תַּמָּה?
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן

אַל נָא בָּחוּר, אַל נָא תִּגַּע בִּי,
בְּשׂוֹרָה רָעָה מְנַבֵּא לִבִּי,
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
פָּחוֹד אֶפְחַד אֶת הַגְּבָרִים
אֶת הַגְּבָרִים - חַיּוֹת דָּמִים
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן

שָׁגִית, יַלְדָּה, לִבֵּך טָעָה כָּלִיל!
עֵינַיִךְ תְּכֵלֶת, שְׂפָתַיִךְ חַכְלִיל,
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
אוֹתָךְ רָאִיתִי וּבָךְ בָּחַרְתִּי
אַתְּ לָנֶצַח לִי, אָמַרְתִּי,
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן

עֵינֵי יָפָתִי אוֹרוּ
שְתֵּי עֵינֶיהָ לִי צָחֲקוּ
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
צִפְצוּף צִפּוֹרִים וּבִדְמָמָה
נָשׁוֹק נָשְׁקָה לִי הַתַּמָּה,
בַּחֻרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן
כחום היום על מעיין זך
הן זה חלום בירק סבך
בחורשה על גבעות השומרון
היא תופיע יעלת חן,
גזרה תמה חטובת שן,
בחורשה על גבעות השומרון.

אך ראתני ונבהלה,
עפה לה כציפור קלה,
בחורשה על גבעות השומרון
אני מיהרתי ואשאל למה
תתחמקי ילדה תמה?
בחורשה על גבעות השומרון.

אל נא בחור, אל נא תיגע בי,
בשורה רעה מנבא לבי,
בחורשה על גבעות השומרון
פחוד אפחד את הגברים,
את הגברים – חיות דמים,
בחורשה על גבעות השומרון.

שגית, ילדה! ליבך טעה כליל!
עינייך תכלת, שפתייך חכליל,
בחורשה על גבעות השומרון.
אותך ראיתי ובך בחרתי,
את לנצח לי, אמרתי,
בחורשה על גבעות השומרון.

עיני יפתי אורו
שתי עיניה לי צחקו,
בחורשה על גבעות השומרון.
צפצוף ציפורים ובדממה
נשוק נשקה לי התמה,
בחורשה על גבעות השומרון.


 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (גרמנית)

Als ich an einem Sommertag
hinter Metz, bei Paris und Chalons
im grünen Wald im Schatten lag
hinter Metz, bei Paris und Chalons
Sah ich von fern ein Mädchen stehn
hinter Metz, bei Paris und Chalons
die war so bezaubernd schön
hinter Metz, bei Paris und Chalons
Und die Büchsen müssen knallen
die Franzosen müssen fallen
hinter Metz, bei Paris und Chalons
und die Säbel müssen klingen
die Franzosen müssen springen
hinter Metz, bei Paris und Chalons

Und als das Mädchen mich erblickt
hinter Metz....
nahm sie die Flucht und eilt zurück
hinter Metz....
Ich aber eilte auf sie zu
hinter Metz....
und sprach: "Mein Kind, was fliehest du?"
hinter Metz....

"Ach Herr, ach Herr. Ich kenn euch nicht!"
hinter Metz....
"und fürcht ein Mannsbild-Angesicht"
hinter Metz...
"Denn meine Mutter sagt es mir"
hinter Metz....
"ein Mannsbild ist ein schlimmes Tier"
hinter Metz....

"Ach Kind, glaub deiner Mutter nicht!"
hinter Metz....
"und lieb ein Mannsbild-Angesicht"
hinter Metz....
"Denn deine Mutter ist ein altes Weib
hinter Metz....
drum hasset sie uns junge Leut"
hinter Metz....

"Ach Herr, wenn das die Wahrheit ist
hinter Metz....
so glaub ich meiner Mutter nicht"
hinter Metz....
"So setzen´s sich, mein lieber Herr
hinter Metz....
ins Haus zu mir ein wenig her"
hinter Metz....

Ich setzte mich an ihre Seit´
hinter Metz....
sie war ja voller Zärtlichkeit
hinter Metz....
Ich drückte sie an meine Brust
hinter Metz....
sie war ja voller Liebeslust
hinter Metz....

So holte ich mir meine Braut
hinter Metz....
sie hatte meinem Wort getraut
hinter Metz....
Auch sie hat es noch nie bereut
hinter Metz....
daß sie nen lust´gen Bursch gefreit
hinter Metz....

ביצוע: ריבי בן-בסט
עיבוד: צחי פודור
שנת הקלטה: 2012
נכלל בתקליטור: שאו ציונה נס ודגל



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: עזריה אלון
שנת הקלטה: 24.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

עזריה זכר רק את השורה "בחורשה על גבעת השומרון" ואת המנגינה בשלמותה. לצורך ההקלטה הוא נעזר במילים שפרסם אליהו הכהן ב"חדשות בן-עזר", אך את השורה החוזרת שר כפי שזכר.

הצורה "על גבעת השומרון" מתועדת גם בפנקסו של גרשון גורביץ מפולין משנת 1934, שיר קו.



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: יודקה בן-דוד
שנת הקלטה: 24.1.1993

ביצוע של הבית הראשון, הקלטה ביתית של אורי יעקובוביץ'. בעת ההקלטה ציין יודקה כי השיר הושר ע"י הגדודים העבריים במלה"ע הראשונה.

על השיר

אליהו הכהן (חדשות בן-עזר, גליון 470, 12.8.2010):

ערב הפצעתה של העלייה השלישית, זו שהפריחה לא רק את נופי הארץ אלא גם את זמרתה, נולד אחד מפזמוני החיזור הארצישראליים האהובים ביותר, פרי קולמוסו של אהרון פלדמן, תלמיד הגימנסיה הרצליה. "כחום היום על מעיין זך" קראו לו על פי משפט הפתיחה שלו, אך למעשה היה שמו המקורי "בחורשה על גבעות השומרון". היה זה שיר קצבי אהוד ורב תפוצה, שהושר בכל פורום אפשרי: במסיבות רעים, במחנות נוער וגם ברשות היחיד, אך משום מה לא שפר עליו גורלו וללא כל סיבה נראית לעין פשוט נעלם מן הקורפוס המודפס של הזמר העברי.

ברובד הסמוי של השיר מסתתרת אחת הפרשיות המסעירות והטרגיות ביותר שידעה הארץ בתקופת היישוב (שאמנם לא העיבה על שמחת החיים העולה מן השיר): גירוש תושבי תל אביב באביב תרע"ז (1917), בעיצומם של קרבות מלחמת העולם הראשונה.

ירושלים נכבשה בידי הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל אלנבי חודשים ספורים לפני כן. מרכז הארץ וצפונה עדיין היו תחת מרותה של האימפריה העות'מאנית, שגם אם התפוגגה והלכה, עדיין הטילה מוראה והכבידה עולה על היישוב.
תל אביב פונתה אז מכל תושביה בצו השלטון הטורקי. לא רק אחוזת בית, אלא גם כל השכונות הסובבות אותה. כתשעת אלפים איש ואישה, ביניהם יהודי יפו, הצטוו לעזוב את ביתם תוך שלושה ימים.

"הארמנים נטבחים בהמוניהם" – כתב אבשלום פיינברג זמן קצר לפני כן להנרייטה סאלד – "והשאלה המנסרת בחלל האוויר היא מתי יגיע תורנו." אימת חסן בק אחזה בתושבי תל אביב שמיהרו לצאת, מי בעגלות ובכרכרות ומי ששירכו דרכם ברגל למושבות יהודה, השרון, השומרון והגליל. מאות ניספו במגפות וברעב במהלך המסע המפרך ובמחנות העראי שהוקמו בפתח תקווה, בכפר סבא וביתר היישובים.

גם תלמידי הגימנסיה "הרצליה" נאלצו להתפנות. הספסלים והשולחנות הועמסו על עגלות, והתלמידים הסתדרו בשלשות אל מול בניין הגימנסיה, פצחו בשירת "התקווה" ועם דגלים בידם פתחו במסע ארוך ומפרך צפונה, כשבראשם המנהל י"ל מטמן כהן והמורה לספרות המזוקן יוסף חיים ברנר, בן ה-35. שלושה ימים צעדו בדרכי עפר עד שהגיעו לשפיה, ושם, בצל הסבך, בחורשות על גבעות השומרון תקעו יתדם.

הגימנסיה המשיכה ותיפקדה למופת תחת כיפת השמיים. כל קרחת יער נוצלה למיקום של כיתה, והסלע שימש כלוח עליו כתבו המורים בגיר. כך באין מפריע התנהלו הלימודים ונערכו הבחינות במשך חודשים אחדים, כאילו היה זה בית ספר לטבע.
בערבים הסבו התלמידים לערבי שירה ונגינה, שרו מסביב למדורה ואף הביאו פסנתר וערכו קונצרטים. "ערבי שפיה" קראו להם. ובלילות, לפני אשמורת שלישית, היו חומקים אל הכרמים, ושם בין דליות הגפן התקרבו הלבבות והבשילו האהבות.

אותם לילות חמדה בשפיה היו מקור השראתו של תלמיד הכיתה השמינית בגימנסיה אהרון פלדמן, שחיבר בעצם הימים ההם יצירת ביכורים ראויה לכל שבח: פזמון אהבהבים חושני בשם "בחורשה על גבעות השומרון" על פי לחן של שיר לכת גרמני. שיעורי התנ"ך שהרביץ המורה והמנהל ד"ר בן ציון מוסינזון בתלמידיו, טבעו חותמם בשיר העשיר בצירופי לשון מקראיים. כדרך רוב שירי העת ההיא, הוא נכתב עדיין בהטעמה המלעילית האשכנזית.

פזמון חינני זה זכה תוך זמן קצר להתפשט בכל הארץ. אנשי "השומר" שרו אותו בהתכנסויותיהם וחברי 'ניל"י' זימזמוהו בסתרי מחבואם. מתנדבי הגדוד העברי צעדו בסך לצליליו. במשך עשרות בשנים נישא השיר בפי ותיקי היישוב, ולפלא בעיניי שלא נמצא לו זכר בשירונים הרבים שראו אור בארץ מאז ועד היום, והוא אף לא הונצח בתקליטים. מתעדי זמרת הארץ לא יאתרו אותו אלא במחברות זמר פרטיות של אנשי העליות הראשונות ובפנקסי שירים של תלמידים ובני נוער מתקופת היישוב.

ומה עלה בגורלו של המחבר המוכשר?
עם תום לימודיו בגימנסיה התנדב אהרון פלדמן לגדוד העברי ולימים אימץ לו שם עט – "עבר הדני". בשם הזה התפרסם כסופר פורה ("צריף העץ", "המפעל בערבה", הטרילוגיה "נהלולים" ועוד), כמחזאי (מחזהו "שומרים" הועלה ב"הבימה"), כרושם קורותיו של היישוב (ספרי "השומר", "חדרה", "בנימינה", "משמר הירדן", "עם במלחמתו" ועוד) וכמתעד פועלם של אנשי דור המייסדים (קרל נטר מייסד מקווה ישראל, אהרון אייזנברג ממייסדי רחובות, וחיים צימרמן איש הגליל).
בשנת 1972 נפטר עבר הדני והותיר אחריו עשרות ספרים, מאות מאמרים ומחקרים, וגם שיר זמר אחד אהוב ונשכח, שהיום ודאי יעלה חיוך על שפתותינו ואולי גם יעורר בנו את זכר טעם נשיקתה של עלמת חן תמה.


במקור הגרמני יש שורה החוזרת לסירוגין אחרי כל שורה בבית. ראו גם תווים של המקור הגרמני.

בשירון תנועת הנוער היהודית Blau-Weiss משנת 1918 (עמ' 48 - 49) הופיע הלחן בטקסט גרמני אחר "Schatz mein Schatz reise nicht so weit von mir". זהו שיר אהבה בלי זיקה ליהדות או לארץ ישראל.


עוד באותו לחן:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

ערים, יישובים ואזורים בארץ  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם