מילים
מוּל הַסִּפּוּן הַכּוֹכָבִים זוֹרְחִים דּוּמָם
הָרוּחַ קַל. הָאֳנִיָּה בַּלַּיִל תָּרָה
תַּבִּיט סָבִיב - הַכֹּל נִסְתָּר, אֵין חוֹף, אֵין יָם
רַק מַפּוּחִית הַפֶּה נוֹתָרָה
וְהַנְּעָרִים הַסַּפָּנִים מִסּוֹף עַד סוֹף
כֻּלָּם עוֹנִים אִתָּהּ. הַאִם יָדַעְתָּ לָמָּה?
כִּי עַל הַיָּם, כִּי עַל הַיָּם
הִיא מְזַמֶּרֶת עַל הַחוֹף
וְעַל הַחוֹף מִתְגַּעֲגַעַת הִיא הַיָּמָּה
כִּי עוֹד הַלֵּב צָעִיר
וְעוֹד הַלֵּיל בָּהִיר
וּמַה נָחוּץ, וּמַה נָחוּץ כְּדֵי לָשִׁיר?
רַק אֳנִיָּה בַּלֵּיל וּמַיִם
וְשָׁנִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם
וְאַחַת עִם צַמּוֹתַיִם הַנִּקְרֵאת יָעֵל
וּמַסָּע וָגִיל וָפֶרֶךְ
וְאֶחָד חָבֵר בַּדֶּרֶךְ
זֶה אוּלַי הַכֹּל בְּעֵרֶךְ
וְזֹאת שָׁרִים הַסַּפָּנִים בַּלֵּיל
לַמִּסְעָדָה הַחֵיפָאִית הָעֲנִיָה
אוֹמֵר סַפָּן וָתִיק בְּפֶה חֲסַר שִׁנַּיִם
הַיָּמִיָּה הָעִבְרִיָה, תִּהְיִי בְּרִיאָה
אָה, נְעָרִים, נִשְׁתֶּה לְחַיִּים
כְּבָר אַתְּ שֶׁלִּי מִזְּמַן, גָּמַרְתִּי עִם הַיָּם
אֲבָל, מוּל אֵלֶּה הַמַּדִּים וְזֶה הַדֶּגֶל
אֲנִי מוּכָן, אֲנִי מוּכָן
מִתּוֹךְ שְׁנוֹתַי לָרוּץ תַּמָּאם
אֲחוֹרָנִית כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה בָּרֶגֶל
כֹּי עוֹד הַלֵּב צָעִיר
וְעוֹד הַלֵּיל בָּהִיר
וּמַה נָּחוּץ לִי? הֵן הַמְּעַט אֲשֶׁר בַּשִּׁיר?
רַק אֳנִיָּה בַּלֵּיל וּמַיִם...
הָעִיר נוֹצֶצֶת, עַל הָהָר כּוֹכָב יָרֹק
הִגִּיעַ זְמַן, הָאוֹת נִתַּן, עוֹלֶה הָעֹגֶן
יָעֵל, יָעֵל, טוֹבָה שִׂמְחָה וְטוֹב הַצְּחוֹק
אַךְ גַּם טוֹבָה דִּמְעָה כַּהֹגֶן
לְאַהֲבָה דָּרוּשׁ קְצָת מֶלַח, סוֹף כָּל סוֹף
כָּזֶה טִּיבָהּ; אַל נִשְׁאָלֶנָּה מַה וְלָמָּה
כִּי עַל הַיָּם, כִּי עַל הַיָּם
מִתְגַּעֲגַעַת הִיא לַחוֹף
וְעַל הַחוֹף מִתְגַּעֲגַעַת הִיא הַיָּמָּה
כִּי עוֹד הַלֵּב צָעִיר
וְעוֹד הַלֵּיל בָּהִיר
וּמַה נָחוּץ? – רַק הַמְעַט אֲשֶׁר בַּשִּׁיר
רַק אֳנִיָּה בַּלֵּיל וּמַיִם...
הָרוּחַ קַל. הָאֳנִיָּה בַּלַּיִל תָּרָה
תַּבִּיט סָבִיב - הַכֹּל נִסְתָּר, אֵין חוֹף, אֵין יָם
רַק מַפּוּחִית הַפֶּה נוֹתָרָה
וְהַנְּעָרִים הַסַּפָּנִים מִסּוֹף עַד סוֹף
כֻּלָּם עוֹנִים אִתָּהּ. הַאִם יָדַעְתָּ לָמָּה?
כִּי עַל הַיָּם, כִּי עַל הַיָּם
הִיא מְזַמֶּרֶת עַל הַחוֹף
וְעַל הַחוֹף מִתְגַּעֲגַעַת הִיא הַיָּמָּה
כִּי עוֹד הַלֵּב צָעִיר
וְעוֹד הַלֵּיל בָּהִיר
וּמַה נָחוּץ, וּמַה נָחוּץ כְּדֵי לָשִׁיר?
רַק אֳנִיָּה בַּלֵּיל וּמַיִם
וְשָׁנִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם
וְאַחַת עִם צַמּוֹתַיִם הַנִּקְרֵאת יָעֵל
וּמַסָּע וָגִיל וָפֶרֶךְ
וְאֶחָד חָבֵר בַּדֶּרֶךְ
זֶה אוּלַי הַכֹּל בְּעֵרֶךְ
וְזֹאת שָׁרִים הַסַּפָּנִים בַּלֵּיל
לַמִּסְעָדָה הַחֵיפָאִית הָעֲנִיָה
אוֹמֵר סַפָּן וָתִיק בְּפֶה חֲסַר שִׁנַּיִם
הַיָּמִיָּה הָעִבְרִיָה, תִּהְיִי בְּרִיאָה
אָה, נְעָרִים, נִשְׁתֶּה לְחַיִּים
כְּבָר אַתְּ שֶׁלִּי מִזְּמַן, גָּמַרְתִּי עִם הַיָּם
אֲבָל, מוּל אֵלֶּה הַמַּדִּים וְזֶה הַדֶּגֶל
אֲנִי מוּכָן, אֲנִי מוּכָן
מִתּוֹךְ שְׁנוֹתַי לָרוּץ תַּמָּאם
אֲחוֹרָנִית כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה בָּרֶגֶל
כֹּי עוֹד הַלֵּב צָעִיר
וְעוֹד הַלֵּיל בָּהִיר
וּמַה נָּחוּץ לִי? הֵן הַמְּעַט אֲשֶׁר בַּשִּׁיר?
רַק אֳנִיָּה בַּלֵּיל וּמַיִם...
הָעִיר נוֹצֶצֶת, עַל הָהָר כּוֹכָב יָרֹק
הִגִּיעַ זְמַן, הָאוֹת נִתַּן, עוֹלֶה הָעֹגֶן
יָעֵל, יָעֵל, טוֹבָה שִׂמְחָה וְטוֹב הַצְּחוֹק
אַךְ גַּם טוֹבָה דִּמְעָה כַּהֹגֶן
לְאַהֲבָה דָּרוּשׁ קְצָת מֶלַח, סוֹף כָּל סוֹף
כָּזֶה טִּיבָהּ; אַל נִשְׁאָלֶנָּה מַה וְלָמָּה
כִּי עַל הַיָּם, כִּי עַל הַיָּם
מִתְגַּעֲגַעַת הִיא לַחוֹף
וְעַל הַחוֹף מִתְגַּעֲגַעַת הִיא הַיָּמָּה
כִּי עוֹד הַלֵּב צָעִיר
וְעוֹד הַלֵּיל בָּהִיר
וּמַה נָחוּץ? – רַק הַמְעַט אֲשֶׁר בַּשִּׁיר
רַק אֳנִיָּה בַּלֵּיל וּמַיִם...
מקור:
"נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר [מילים בלבד] כרך ב"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, תשל"ט
, 187
–189
הקלטות (1)
על השיר
מתוך תכנית מס' 18 של תיאטרון "לי לה לו" ושמה "תשבץ". תאריך הבכורה: 2.11.1950.
השיר לקוח מתמונה ח' המתרחשת במכביה. תאריך הלחנה לפי כתב היד של וילנסקי: 25.10.1950. השיר נדפס בעודו חדש בשם "שיר הספנים". גזיר עיתון לא מזוהה שמור באוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית (ראו בדף זה). בשנות החמישים הוקלט בפי אוהלה הלוי (חברת הצ'יזבטרון בעברה), אך זכה לפרסום רק משנכלל בתקליטה של עפרה חזה "שירי מולדת ב'" בשנת תשמ"ד. נוסח הלחן בפי עפרה חזה שונה לא מעט מן המקור. האזינו לביצוע עפרה חזה.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
קישורים ומשאבים (1)
מילים ותווים
🔗
