אִגֶּרֶת לִי שָׁלְחָה אָחוֹת מִן הַגּוֹלָה הַדְּווּיָה בְּדִמְעַת דָּם רְווּיָה: אָח יָקָר הַצִּילָה, רַק לְךָ אוֹחִילָה! כָּאַב הַיּוֹם מִיָּדַעְתִּי זֹאת. גָּדוֹל שִׁבְרֵךְ, אוֹי, בַּת-עַמִּי, הָיְתָה הָאָרֶץ לָךְ כִּסְדוֹם אֵיכָה אֶשְׁקֹטָה? אֵיךְ אֶדֹּם? בַּיִת לָךְ בָּנִיתִי, חַיִּים לָךְ עָשִׂיתִי, כִּי תַּזְרִיקִי יֹקֶד בְּדָמִי.איגרת לי שלחה אחות מן הגולה הדוויה בדמעת דם רוויה: אח יקר הצילה, רק לך אוחילה! כאב היום מידעתי זאת. גדול שברך, אוי, בת-עמי, הייתה הארץ לך כסדום איכה אשקוטה? איך אדום? בית לך בניתי, חיים לך עשיתי, כי תזריקי יוקד בדמי.