שושנה וצביה

דִּיּוֹ דִּיּוֹ דִּיּוֹ דִּיּוֹ! שׁוֹשַׁנָּה וּצְבִיָּה! דִּיּוֹ דִּיּוֹ דִּיּוֹ דִּיּוֹ! שׁוֹשַׁנָּה וּצְבִיָּה! שׁוֹשַׁנָּה, שׁוֹשַׁנָּה, שׁוֹשַׁנָּה וּצְבִיָּה! לָה לָה לָה...דיו דיו דיו דיו! שושנה וצביה! דיו דיו דיו דיו! שושנה וצביה! שושנה, שושנה, שושנה וצביה! לה לה לה...

הפזמון "שושנה וצביה" הוא פזמון מכפר הנוער שפיה של שנות ה-30. בכפר היה נער בשם צביקה מנדלמן שאהב חיות וטבע, וחי עם החיות יותר מאשר עם אנשים. הוא גידל סוסות בכפר. לסוסות הוא קרא בשם. לאחת קרא שושנה, על שם אחותו, שגם היא הייתה בכפר. הוא היה האח הגדול יותר. מאוחר יותר המליטה שושנה סייחה, ובכפר הנוער החליטו לקרוא לה צבייה על שם צביקה זה שהיה מסור כל כך לאמה. כשהיו רותמים את שושנה וצביה ומאיצים בהן, נהגו לזרז אותן בקריאה "דיו, דיו, שושנה וצביה". על רקע זה נולד הפזמון, שחובר, ככל הנראה, על-ידי משה ברקאי.

המידע הנ"ל על-פי יובל סגל עם תיקונים של אליהו הכהן.
יובל סגל הוא בנה של שושנה המקורית, שנפטרה בשנת 1958 ממחלה.

מבוסס על: "הכול בכול מכל כול", 1999?, עמוד 31