סטן יותן ביד - זֶמֶרֶשֶׁת

סְטֶן יֻתַּן בַּיָּד, נֵצֵאָה, חֻלְיַת הַחֲבֵרִים. לוּ מִדֶּרֶךְ זוֹ גַּם לֹא נַחְזֹר עֲלוּ נָא בַּצּוּרִים. בַּלֵּילוֹת תָּחוּשִׁי, אֶרֶץ, רַעַם אֵשׁ וְרֵיחַ דָּם. אַךְ מִתּוֹךְ עֲמַל-יָמִים וָמֶרֶד יִשְׁתַּחְרֵר הָעָם. אֳנִיּוֹת לַחוֹף תִּגַּשְׁנָה, חוֹף יִשְׁמַע מִצְעַד חוֹזְרִים אִמָּהוֹת נוֹשְׂאוֹת יַלְדָּן תִּלְחַשְׁנָה: תַּמּוּ יִסּוּרִים.סטן יותן ביד נצאה חוליית החברים לו מדרך זו גם לא נחזור עלו נא בצורים בלילות תחושי ארץ רעם אש וריח דם אך מתוך עמל ימים ומרד ישתחרר העם. [הבית השלישי זהה]

מילים: חיים גורי
לחן: דוברי חריסטוב
כתיבה: 1946
הלחנה: 1912

סְטֶן יֻתַּן בַּיָּד, נֵצֵאָה,

חֻלְיַת הַחֲבֵרִים.

לוּ מִדֶּרֶךְ זוֹ גַּם לֹא נַחְזֹר

עֲלוּ נָא בַּצּוּרִים.

בַּלֵּילוֹת תָּחוּשִׁי, אֶרֶץ,

רַעַם אֵשׁ וְרֵיחַ דָּם.

אַךְ מִתּוֹךְ עֲמַל-יָמִים וָמֶרֶד

יִשְׁתַּחְרֵר הָעָם.

אֳנִיּוֹת לַחוֹף תִּגַּשְׁנָה,

חוֹף יִשְׁמַע מִצְעַד חוֹזְרִים

אִמָּהוֹת נוֹשְׂאוֹת יַלְדָּן תִּלְחַשְׁנָה:

תַּמּוּ יִסּוּרִים.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מקור הלחן (בולגרית)

Партизан се за бой стяга

(פרטיזן מתכונן לקרב)

Партизан се за бой стяга,

мята пушка на рамо:

- Сбогом майко, сбогом татко,

сбогом мила сестрице;

аз отивам в боя люти,

дет се гине, дет се мре!

Шест месеца изминаха,

майка сина не виде.

Една сутрин писмо стига,

майка мисли син пише,

а в писмото два-три реда,

от Чемерник собщават:

"Твоя син е веч загинал

в боя люти със врага

той ни беше добър другар

и отличен партизан."

вместо майка да заплаче

гордо вдигна тя глава,

че отгледа такъв син,

за родината да мрее

פרטים נוספים

תרגום השיר הבולגרי

פַּרְטִיזָן לַקְּרָב מִתְכּוֹנֵן

מַשְׁלִיךְ רוֹבֶה עַל הַכָּתֵף

לְהִתְרָאוֹת אִמָּא לְהִתְרָאוֹת אַבָּא

לְהִתְרָאוֹת אָחוֹת יְקָרָה

אֲנִי יוֹצֵא לִקְרָב קָשֶׁה

בְּמָקוֹם שֶׁנִתָּן לָמוּת, לְהֵהָרֵג

שִׁשָּה חֳדָשִׁים חָלְפוּ

אִמָּא אֶת בְּנָהּ לֹא רָאֲתָה

בֹּקֶר אֶחָד הִגִּיעַ מִכְתָּב

אִמָּא חָשְׁבָה שֶׁבְּנָהּ כָּתַב

בַּמִּכְתָּב שְׁתַּיִם-שָׁלֹש שׁוּרוֹת

"מִצֶּ'מֶרְנִיק מוֹדִיעִים:

בְּנֵךְ נֶהֱרַג

בַּקְּרָב עִם הָאוֹיֵב הָרָשָׁע

הוּא הָיָה חָבֵר טוֹב

וּפַרְטִיזָן מְצֻיָּן"

אִמָּא בִּמְקוֹם לִבְכּוֹת

הֵרִימָה רֹאשׁ בְּגַאֲוָה

שֶׁגִּדְּלָה בֵּן כָּזֶה

שֶׁנֶהֱרַג לְמַעַן הַמּוֹלֶדֶת.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מקור המילים והלחן (בולגרית)

Идем, идем, сган проклета!

Срещай ни и трепери!

Виж, тракийските полета

неброена рат покри!

Робил ни е враг земята,

тъпкал я е векове;

ден настана за отплата,

бойна ни тръба зове.

Светла вяра в свойта сила

нека ни сърцата сгрей!

На Балкана и зад Рила

мир и сговор ще владей!

Идем, идем, сган проклета!

Срещай ни и трепери!

Виж, тракийските полета

неброена рат покри!

פרטים נוספים

הבה נלך, הבה נלך, לעזאזל

הבה נלך, הבה נלך, לעזאזל,

הסתכלו בנו והתחילו לרעוד מפחד,

ראו, שדות תראקיה

מלאים באינספור חיילים.

האויב שיעבד את אדמתנו,

הוא דרך עליה במשך מאות שנים.

יום הגמול הגיע,

שופר המלחמה קורא לנו.

תנו לאמונה הבהירה בכוחנו

לחמם את ליבנו!

על הבלקן ורילה

שלום והרמוניה ישלטו!

הבה נלך, הבה נלך, לעזאזל,

הסתכלו הנו והתחילו לרעוד מפחד,

ראו, שדות תראקיה

מלאים באינספור חיילים.

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

איזי הוד

עיבוד: מאיר רז
שנת הקלטה: 2006
מקור: הקלטה ביתית

חיים גורי העיד בפני אורי יעקובוביץ', חוקר הזמר הרוסי, כי כתב את מילות השיר ב-1946. על פי 'משפחת הפלמ"ח' נחשבה המנגינה "עממית-רוסית". בסוף 2015 גילה צבי גלעד (גרימי) ביו-טיוב שני ביצועים של המנגינה בשירים שמקורם בבלקן: האחד בשיר בולגרי Партизан се за бой стяга ("פרטיזן מתכונן לקרב"), והשני בשיר אלבני Partizani n'luftë po shkonte ("פרטיזן יוצא לקרב"). שני הטקסטים כמעט זהים. בתגובת גולש ממקדוניה לאחד משני ביצועים אלה נאמר ששיר דומה היה גם במקדוניה ושאותו גולש למד אותו בבית הספר בסביבות 1990. סביר להניח שהנוסח העברי, שאין לו כל זיקה למקור, נכתב למנגינת אחד מהשירים הבלקניים האלה.

במאמר בשם "הקומוניסטים קלקלו את קיריל חריסטוב" (באתר הבולגרי "פוליטיקה" מיום 8.5.2015) מסופר שמילות השיר "פרטיזן מתכונן לקרב" נכתבו ב-1946 (אין פירוט מי המחבר) ללחן שהיה ידוע שנים רבות קודם. מפרט אלי ס"ט: מדובר בלחנו של שיר לכת בשם: "На турската граница" (בגבול טורקיה) של המשורר הבולגרי קיריל חריסטוב (1875-1944)המוכר יותר בשורתו הראשונה: Идем, идем, сган проклета! ("לכו, לכו אספסוף ארור") שכתב את המילים בקיץ 1912, ערב מלחמת הבלקן. על פי הויקיפדיה הבולגרית ומקורות נוספים, את המנגינה הלחין הקומפוזיטור דוברי חריסטוב (1941-1875).

על פי הויקיפדיה, הטקסט "פרטיזן מתכונן לקרב" נכתב בעקבות ההפיכה השלטונית בבולגריה (9.9.1944).

אם כן, הלחן, קרוב לוודאי בולגרי, אך הלבוש (=השפה) שבו הגיעה המנגינה לאוזני חיים גורי – זו עדיין חידה.

ביצוע נוסף: גברי חבורת רננים (מתוך "חיים שכאלה" עם חיים גורי, 1971)

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

ההדפסה המקורית של השיר הבולגרי "На турската граница" (בגבול תורכיה) עם התווים, בעתון "Мирь" (שלום), מיום 26.9.1912. תודה לדניאל גולדברג על העזרה באיתור.

איך גילינו מי הלחין את "סטן יותן ליד" / אלי ס"ט

הימים האחרונים של תשפ"ה. כהרגלי, אחת לשנתיים-שלוש אני בודק אם יש מידע חדש בסוגייה שנותרה פתוחה שנים רבות: למנגינת איזה שיר כתב חיים גורי את שירו "סטן יותן ביד"?

לפי גורי עצמו (ר' לעיל) הוא כתב את השיר ב-1946; לפי הספר "משפחת הפלמ"ח" המנגינה היא "עממית-רוסית". כמעט שמונים שנה מאז נכתב השיר העברי, מקור למנגינה רוסית לא נמצא...

ב-2013 איתרנו ביצוע של שיר בולגרי לאותה מנגינה בשם Партизан за бой се стяга (פרטיזן מתכונן לקרב) וכן ביצוע תרגום של אותו שיר בשפה האלבנית. שיערנו שמקור המנגינה באזור הבלקן. בהדרגה התגלו מקורות. מדובר בשיר-לכת בולגרי פופולארי אבל יתום; מחברי הטקסט והמנגינה שלו היו בלתי ידועים.

כיום, שלהי 2025, כבר ידוע יותר; למשל, לפי פוסט ששמו כשם השיר הבולגרי: "פרטיזן מתכונן לקרב", שפורסם בדצמבר 2023 באתר הבולגרי probuzhdane ("התעוררות"), הטקסט נכתב ב-1943 והוא מספר על מעשה גבורה בולגרי כנגד האויב הנאצי במלחמת העולם השנייה. אבל מי שקורא את הפוסט במלואו מגלה בסופו הערה מפתיעה: "המוזיקה מושאלת משיר הלכת Идем, идем, сган проклета ("הבה נלך, הבה נלך, לעזאזל") של המשורר קיריל חריסטוב משנת 1912, למוזיקה של דוברי חריסטוב".

בשלב זה עודכן הקרדיט בזֶמֶרֶשֶׁת למלחין - קיריל חריסטוב. ומה לגבי הטקסט? אין ספק שגורי חיבר את הטקסט למנגינה שהייתה מוכרת לו. סביר שהושרה בפלמ"ח, ייתכן שב"לה לה לה". עדיין לא ברור איזה משני הטקסטים הבולגריים הגיע לארץ כשהוא מושר למנגינה שנחשבה "עממית-רוסית".

עד מהרה איתרתי בוויקיפדיה הבולגרית דף של השיר הבולגרי. קיריל חריסטוב (1944-1875) הוא משורר נערץ ע"י העם הבולגרי. שירו "הבה נלך, הבה נלך, לעזאזל" או בשמו הרשמי На турската граница ("בגבול התורכי"), הוא שיר פטריוטי שנכתב לפני פרוץ מלחמת הבלקן, שהתחילה באוקטובר 1912, נמשכה כשמונה חודשים, ובעקבותיה השתחררה בולגריה משלטון האימפריה העות'ומאנית. על פי הוויקיפדיה הבולגרית, הטקסט "פרטיזן מתכונן לקרב" נכתב בעקבות ההפיכה השלטונית בבולגריה שהתרחשה בספטמבר 1944; על פי יותר ממקור אחד (בעיקר תגובות גולשים) השלטון הקומוניסטי לא אהב את הטקסט המתקומם של "הבה נלך, הבה נלך, לעזאזל", ולכן נכתב טקסט חליפי שמקובל על השלטון.

במאמר "הקומוניסטים קלקלו את קיריל חריסטוב", שהופיע באתר בולגרי בשם "פוליטיקה" ביום 8.5.2015 (המאמר כבר אינו זמין ברשת) צוין שהטקסט "פרטיזן מתכונן לקרב" נכתב ב- 1946... זו בדיוק השנה שגורי כתב את השיר העברי, וזה מחליש את האפשרות שזה הטקסט שהגיע לארץ. בנוסף, משמעות המילה הראשונה (החוזרת פעמיים) בשורה הראשונה של השיר הבולגרי הישן Идем, идем היא "הבה נלך". המילה האחרונה בשורה הראשונה של גורי "סטן יותן ביד נצאה!", שהיא תרגום מתקבל על הדעת ל-Идем, במיוחד כשיש צורך לשמור על משקל המנגינה המקורית.

ד"ר יוסי גולדנברג מזֶמֶרֶשֶׁת רצה לאשש את זיהוי המלחין. חיפוש אחר Kiril Hristov ב"גוגל סקולר" העלה מאמר בעניין אחר מאת דניאל גולדברג, חוקר מוסיקה בולגרית (וקורא בולגרית) החי בארה"ב, ובאופן מקרי - בעל היכרות מוקדמת עם יוסי מכנסים מוזיקולוגיים. דניאל ענה מייד למייל של יוסי, הסב את תשומת לבו לכך שבוויקיפדיה הבולגרית רשום שם העיתון Миръ ("שלום") והתאריך בו נדפסו תווי השיר (26.9.1912), והפנה אותו לאתר הספרייה המרכזית של האקדמיה הבולגרית למדעים לסריקה של העיתון. העיתון הבולגרי סרוק באופן שאינו מאפשר חיפוש של מחרוזת טקסט, אלא דפדוף לפי תאריך. משנפתח גיליון 3665 הנושא את התאריך המתאים, תווי השיר המקווים מופיעים בעמוד הראשון.

צריך לראות כדי להאמין.

לחנים בלקניים פלמ"ח

עדכון אחרון: 29.11.2025 21:45:00