זמר לפורים (לחן מערבי)

חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת לִבְשִׁי נָא, תֵּל-אָבִיב; הֶאָח יִקְרָא כָּל יֶלֶד, רוֹכֵב עַל שְׁכֶם אָבִיו. פָּרָה תִּרְקֹד בָּרֶפֶת, וְדָג יִצְהַל בַּיָּם; וְשֵׁם וְחָם וְיֶפֶת יָשִׁירוּ לִקְרָאתָם. יִקְנֶה כָּל אִישׁ בְּגֶרֶשׁ חֲצוֹצְרַת נְיָר; וְכָל בִּגְתָּן וָתֶרֶשׁ יֵצֵא מִן הַמִּסְתָּר. עַל בַּהַט וְסֹחֶרֶת, עִם בּוּץ וְאַרְגָּמָן, תִּרְקֹד וַשְׁתִּי הַגְּבֶרֶת בִּלְבוּשׁ "אָזְנֵי הָמָן". אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עִם דֶּגֶל עַל חַרְבוֹנָה יָטוּס; הָמָן יֵלֵךְ בָּרֶגֶל וּמָרְדְּכַי עַל סוּס. אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל תּוּבַל בַּכִּרְכָּרָה; תִּצְרַח כָּל קֶרֶן-אַיִל וְכָל קַרְנֵי-פָּרָה. אַךְ זֶרֶשׁ, הָהּ, בְּאֵבֶל, הַלֵּב בָּהּ מִתְפַּלֵּץ; הָמָן מוּכָן לַחֶבֶל – אַךְ אֵין בָּעִיר כָּל עֵץ. וּבְנֵי הָמָן עֲשֶׂרֶת, כֻּלָּם חִוְרִים כְּסִיד; וְכָל חֲמוֹר וָפֶרֶד מַעֲשֵׂי תָּקְפָּם יַגִּיד. חור, כרפס ותכלת לבשי נא, תל-אביב; האח יקרא כל ילד, רוכב על שכם אביו. פרה תרקוד ברפת, ודג יצהל בים; ושם וחם ויפת ישירו לקראתם. יקנה כל איש בגרש חצוצרת ניר; וכל בגתן ותרש יצא מן המסתר. על בהט וסוחרת, עם בוץ וארגמן, תרקוד ושתי הגברת בלבוש "אזני המן". אחשוורוש עם דגל על חרבונה יטוס; המן ילך ברגל ומרדכי על סוס. אסתר בת אביחיל תובל בכרכרה; תצרח כל קרן-איל וכל קרני-פרה. אך זרש, הה, באבל, הלב בה מתפלץ; המן מוכן לחבל – אך אין בעיר כל עץ. ובני המן עשרת, כולם חורים כסיד; וכל חמור ופרד מעשי תקפם יגיד.

השיר היה מוכר בלחנים שונים. שני לחנים אחרים מופיעים בספר "בכל זאת יש בה משהו" בעריכת אליהו הכהן; אחד מהם קיים גם באתרנו.

הטקסט, עד המילים "קרני פרה", נדפס בשם "פורים בתל אביב" בתוך: "במולדת: ספר קריאה לשנת הלימודים הרביעית" בעריכת שמואל בס ומשה דפנא (הוצאת אמנות, תל אביב), ספר שני, חלק ראשון [תרצ"ז], עמ' 135.