שיר החידות

[סולן:] מַה? מַה? מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ? וּמַה? מַה? מַר מִלַּעֲנָה? וּמַה? מַה? חָרִיף מִפִּלְפֵּל? [ילדים (שושבינים):] מְתוּקָה מִדְּבַשׁ – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מָרִים מִלַּעֲנָה – שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל חָרִיף מִפִּלְפֵּל – עַם יִשְׂרָאֵל. [ציבור:] וְעַל הַכֹּל זֶה הַכֹּל הַכֹּל בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. [סולן:] מַה? מַה? מַה יָּקָר מִפָּז? וּמַה? מַה? מָה עַז מִמָּוֶת? וּמַה? מַה? מָה עָרֵב מִכֹּל? [ילדים:] מִפָּז יְקָרָה – הָאֲדָמָה מִמָּוֶת עַזָּה – הָאַהֲבָה מִכֹּל עֲרֵבָה – הָאַחֲוָה [ציבור:] וְעַל הַכֹּל...סולן: מה? מה? מה מתוק מדבש? ומה? מה? מר מלענה? ומה? מה? חריף מפלפל? ילדים (שושבינים): מתוקה מדבש ארץ ישראל מרים מלענה שונאי ישראל חריף מפלפל עם ישראל. ציבור: ועל הכול זה הכול הכול בכול מכול כול. סולן: מה? מה? מה יקר מפז? ומה? מה? מה עז ממוות? ומה? מה? מה ערב מכל? ילדים: מפז יקרה - האדמה ממוות עזה - האהבה מכל ערבה - האחווה ציבור: ועל הכל...

אסתי לוצקי (בת רמת יוחנן) מספרת:

השיר הושר בטקס החתונה ברמת יוחנן.
הזוג ישב על הבמה, שמוליק קסטלניץ (זבולון), שהיה ה"אקטיור" המקומי, חד את החידות בסולו ("מה מתוק מדבש?..." וכו'), אנחנו, הילדות הקטנות (השושבינות), ענינו לו ("מתוקה מדבש..." וכו' ), וכל הקהל הצטרף בפזמון ("ועל הכל..." וכו').