זֶה הָעֶרֶב אַךְ נָשִׁירָה
עַל גַּן עֵדֶן, כֶּרֶם פָּז.
אַגָּדָה אֲשֶׁר הִזְהִירָה
מֵעוֹלָם וְעוֹד מֵאָז
אֵי בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת
חַי אָדָם וְגַם חַוָּה,
וַיֹּאכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת
וְתִתְגַּל הָאַהֲבָה
[כולם]
חוּלוּ חוּלוּ שִׁירוּ שִׁיר
כָּל בָּחוּר וְכָל צָעִיר
כִּי הַשְּׁנַיִם הֵם אֶחָד
כֵּן נִשְׁבָּעוּ עֲדֵי עַד.
וַיֹּאכְלוּ מֵהַתַּפּוּחַ
וַיִּרְאוּ פִּתְאֹם חֲלוֹם.
וַתַּסְעִיר אוֹתָם הָרוּחַ
וְהַלֵּב יַרְנִין יֵהוֹם
אָמְרָה חַוָּה: "הוֹי הַתַּפּוּחַ
מַה מָּתוֹק הוּא, הוֹי אִישִׁי"
וַתִּפְרֹט לָהֶם הָאוֹחַ
רַחַשׁ אַהַב חֲרִישִׁׁי.
[כולם]
חוּלוּ חוּלוּ...
"חַי אֲנִי וּבִי נִשְׁבַּעְתִּי"
שָׂח אָדָם אֶל בַּת חַוָּה
"מִכָּל חֶמְדוֹת אַחַת יָדַעְתִּי
זוֹהִי אַתְּ הָאַהֲבָה"
וּמֵאָז, מִתֹּם תַּפּוּחַ
שִׁיר דּוֹדִים בָּא לָעוֹלָם.
הַרְבֵּה שִׁירִים נָשָׂא הָרוּחַ;
שִׁיר אֶחָד חַי וְקַיָּם.
[כולם]
חוּלוּ חוּלוּ...זה הערב אך נשירה
על גן עדן כרם פז.
אגדה אשר הזהירה
מעולם ועוד מאז
אי בארץ לא נודעת
חי אדם וגם חוה,
ויאכלו מעץ הדעת
ותתגל האהבה
[כולם]
חולו חולו שירו שיר
כל בחור וכל צעיר
כי השניים הם אחד
כן נשבעו עדי עד.
ויאכלו מהתפוח
ויראו פתאום חלום.
ותסעיר אותם הרוח
והלב ירנין יהום
אמרה חוה: "הוי התפוח
מה מתוק הוא, הוי אישי"
ותפרוט להם האוח-
רחש אהב חרישי.
[כולם]
חולו חולו....
"חי אני ובי נשבעתי"
שח אדם אל בת חוה
"מכל חמדות אחת ידעתי
זוהי את האהבה"
ומאז, מתום תפוח
שיר דודים בא לעולם.
הרבה שירים נשא הרוח-
שיר אחד חי וקיים.
[כולם]
חולו חולו....
|
|
מילים: מתתיהו שלם לחן: מתתיהו שלם
|
זֶה הָעֶרֶב אַךְ נָשִׁירָה עַל גַּן עֵדֶן, כֶּרֶם פָּז. אַגָּדָה אֲשֶׁר הִזְהִירָה מֵעוֹלָם וְעוֹד מֵאָז אֵי בְּאֶרֶץ לֹא נוֹדַעַת חַי אָדָם וְגַם חַוָּה, וַיֹּאכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת וְתִתְגַּל הָאַהֲבָה
[כולם] חוּלוּ חוּלוּ שִׁירוּ שִׁיר כָּל בָּחוּר וְכָל צָעִיר כִּי הַשְּׁנַיִם הֵם אֶחָד כֵּן נִשְׁבָּעוּ עֲדֵי עַד.
וַיֹּאכְלוּ מֵהַתַּפּוּחַ וַיִּרְאוּ פִּתְאֹם חֲלוֹם. וַתַּסְעִיר אוֹתָם הָרוּחַ וְהַלֵּב יַרְנִין יֵהוֹם אָמְרָה חַוָּה: "הוֹי הַתַּפּוּחַ מַה מָּתוֹק הוּא, הוֹי אִישִׁי" וַתִּפְרֹט לָהֶם הָאוֹחַ רַחַשׁ אַהַב חֲרִישִׁׁי.
[כולם] חוּלוּ חוּלוּ... "חַי אֲנִי וּבִי נִשְׁבַּעְתִּי" שָׂח אָדָם אֶל בַּת חַוָּה "מִכָּל חֶמְדוֹת אַחַת יָדַעְתִּי זוֹהִי אַתְּ הָאַהֲבָה" וּמֵאָז, מִתֹּם תַּפּוּחַ שִׁיר דּוֹדִים בָּא לָעוֹלָם. הַרְבֵּה שִׁירִים נָשָׂא הָרוּחַ; שִׁיר אֶחָד חַי וְקַיָּם.
[כולם] חוּלוּ חוּלוּ... זה הערב אך נשירה על גן עדן כרם פז. אגדה אשר הזהירה מעולם ועוד מאז אי בארץ לא נודעת חי אדם וגם חוה, ויאכלו מעץ הדעת ותתגל האהבה
[כולם] חולו חולו שירו שיר כל בחור וכל צעיר כי השניים הם אחד כן נשבעו עדי עד.
ויאכלו מהתפוח ויראו פתאום חלום. ותסעיר אותם הרוח והלב ירנין יהום אמרה חוה: "הוי התפוח מה מתוק הוא, הוי אישי" ותפרוט להם האוח- רחש אהב חרישי.
[כולם] חולו חולו.... "חי אני ובי נשבעתי" שח אדם אל בת חוה "מכל חמדות אחת ידעתי זוהי את האהבה" ומאז, מתום תפוח שיר דודים בא לעולם. הרבה שירים נשא הרוח- שיר אחד חי וקיים.
[כולם] חולו חולו....
פרטים נוספים
הופיע בספר/חוברת "מתתיהו שלם - זמרים", מרכז לתרבות ולחינוך (ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב מס' 186), 1969, עמוד 50
|
|
 |
ביצוע: אסתי לוצקי שנת הקלטה: 15.12.11
גיטרה: אסתי לוצקי

|
|
שיר שנרקד בחתונות ברמת יוחנן.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.