בִּירִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ וָמַיִם
הַצַּנְחָנִים הוֹלְכִים אֶל הֶחָזִית
לָאִמָּהוֹת הַדְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם
כְּשֶׁהֵן רַק שׁוֹמְעוֹת עַל הֶחָזִית
צַנְחָן צָעִיר זְקוּף קוֹמָה צוֹעֵד קָדִימָה
וְהוּא זוֹעֵק "חַבְּקִינִי אִמָּא!"
דָּם! שָׁמַיִם! בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם!
כִּי כָּךְ צִוָּה הַגּוֹרָל X 2
חַבְּקִינִי אִמָּא
חַבְּקִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אִמִּי
כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּלְבַד
כִּי מָחָר אֲנִי יוֹצֵא לַקְּרָב
מִי יוֹדֵעַ אִם מִשָּׁם אָשׁוּב
מַה נָּעִים לִי בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב
וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּףביריות סערה אש ומים
הצנחנים הולכים אל החזית
לאמהות הדמעות בעיניים
כשהן רק שומעות על החזית
צנחן צעיר זקוף קומה צועד קדימה
והוא זועק "חבקיני אמא!"
דם! שמים! באש ובמים!
כי כך ציווה הגורל X 2
חבקיני אמא
חבקיני נא בזרועותייך
כי זו הפעם האחרונה, אִמי
כי זו הפעם האחרונה בלבד
כי מחר אני יוצא לקרב
מי יודע אם משם אשוב
מה נעים לי בחיקך לשכב
ולהיות צמוד לגוף
מילים: לא ידועלחן: לא ידוע
|
בִּירִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ וָמַיִם
הַצַּנְחָנִים הוֹלְכִים אֶל הֶחָזִית
לָאִמָּהוֹת הַדְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם
כְּשֶׁהֵן רַק שׁוֹמְעוֹת עַל הֶחָזִית
צַנְחָן צָעִיר זְקוּף קוֹמָה צוֹעֵד קָדִימָה
וְהוּא זוֹעֵק "חַבְּקִינִי אִמָּא!"
דָּם! שָׁמַיִם! בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם!
כִּי כָּךְ צִוָּה הַגּוֹרָל X 2
חַבְּקִינִי אִמָּא
חַבְּקִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, אִמִּי
כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּלְבַד
כִּי מָחָר אֲנִי יוֹצֵא לַקְּרָב
מִי יוֹדֵעַ אִם מִשָּׁם אָשׁוּב
מַה נָּעִים לִי בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב
וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף
ביריות סערה אש ומים הצנחנים הולכים אל החזית לאמהות הדמעות בעיניים כשהן רק שומעות על החזית צנחן צעיר זקוף קומה צועד קדימה והוא זועק "חבקיני אמא!" דם! שמים! באש ובמים! כי כך ציווה הגורל X 2 חבקיני אמא חבקיני נא בזרועותייך כי זו הפעם האחרונה, אִמי כי זו הפעם האחרונה בלבד כי מחר אני יוצא לקרב מי יודע אם משם אשוב מה נעים לי בחיקך לשכב ולהיות צמוד לגוף
|
מפי אמנון בקר
|
יְרִיּוֹת תּוֹתָחִים, דַּם שָׁמַיִם
חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הֶחָזִית
לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם
הַקַּטָּר שׁוֹרֵק כְּבָר בִּתְזָזִית
וְחַיָּל זְקוּף קוֹמָה כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ
וְאוֹמֵר חַבְּקִינִי אִמָּא
דַּם שָׁמַיִם
אֵשׁ וָמַיִם
כִּי כָּךְ גָּזַר הַגּוֹרָל
חַבְּקִינִי אִמָּא
חַבְּקִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִי
כִּי זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד
כִּי מָחָר אֲנִי יוֹצֵא לַקְּרָב
אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אוּכַל לָשׁוּב
מַה נָּעִים לִי בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב
וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף
יריות תותחים דם שמים חיילים יוצאים אל החזית לאמהות נפקחות העיניים הקטר שורק כבר בתזזית וחייל זקוף קומה כורע ברך ואומר חבקיני אמא דם שמים אש ומים כי כך גזר הגורל
חבקיני אמא חבקיני נא בזרועותייך כי זו הפעם האחרונה לי כי זו הפעם אך בלבד כי מחר אני יוצא לקרב איני יודע אם אוכל לשוב מה נעים לי בחיקך לשכב ולהיות צמוד לגוף חבקיני אמא...
|
גרסה שהביא אלון זכריה
|
יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ וּמַיִם
כָּל הַגְּבָרִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית
לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם
וְהֵם רוֹאוֹת אֶת הָאֹפֶק הֶעָתִיד
חַיָּל אַמִּיץ זָקוּף קוֹמָה צוֹעֵד בַּדֶּרֶךְ
וְהוּא זוֹעֵק חַבְּקְּינִי אִמָּא
דָּם שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם
כִּי כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי
חַבְּקִינִי אִמָּא
חַבְּקִי נָא לִי בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם אָשׁוּב מִלְחֹם
מַה טּוֹב הוּא בֵּין חֵיקֵךְ לִישֹׁן
וְלִהְיוֹת חָבוּק
דָּם שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם
כִּי כָּךְ נִגְזַר גּוֹרָלִי.
יריות סערה אש ומים כל הגברים יוצאים אל החזית לאמהות נפקחות העיניים והם רואות את האופק העתיד חייל אמיץ זקוף קומה צועד בדרך והוא זועק חבקיני אמא דם שמיים אש ומים כי כך נגזר גורלי
חבקיני אמא חבקי נא לי בזרועותייך כי מי יודע אם אשוב מלחום מה טוב הוא בין חיקך לישון ולהיות חבוק דם שמיים אש ומים כי כך נגזר גורלי.
|
פרטים נוספים
על הגרסה: כותב אלון זכריה בפורום מוסיקה מזרחית באתר תפוז: אני מכיר את המילים אבל רוצה לדעת מי שר אותו, יש לי את זה בקלטת ישנה מאד שאבא שלי היה בצבא (וזה לפני הרבה שנים) וזה מה זה מתאים למצב היום.
|
מפי שמעון פלמן
|
יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵי שָׁמַיִם
חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית
לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם
וְהֵן רוֹאוֹת בָּאֹפֶק הֶעָתִיד
חַיָּל זְקוּף קוֹמָה כּוֹרֵעַ בִּרְכַּיִם
וְהוּא לוֹחֵשׁ הַאֲזִינִי אִמָּא
יָם שָׁמַיִם, בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם
כִּי כָּךְ רָצָה הַגּוֹרָל
נַשְּׁקִינִי אִמָּא
אַמְּצִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
כִּי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד
הֵן יוֹצֵא אֲנִי מָחָר לַקְּרָב
לֹא אֵדַע אִם מִשָּׁם אָשׁוּב
כַּמָּה טוֹב זֶה בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב
וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף
יריות סערה אי שמיים חיילים יוצאים אל החזית לאמהות נפקחות העיניים והן רואות באופק העתיד
חייל זקוף קומה כורע ברכיים והוא לוחש האזיני אמא ים שמיים, באש, במים כי כך רצה הגורל
נשקיני אמא אמציני נא בזרועותייך כי זו הפעם האחרונה זו הפעם אך בלבד הן יוצא אני מחר לקרב לא אדע אם משם אשוב כמה טוב זה בחיקך לשכב ולהיות צמוד לגוף
|
מפי מיכל ויפעת תעשה
|
יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ וּמַיִם
חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית
לָאִמָּהוֹת נִפְקָחוֹת הָעֵינַיִם
כְּשֶׁהֵן רוֹאוֹת אֶת אֹפֶל הַחֲזִית
חַיָּל אַמִּיץ גְּבַהּ קוֹמָה כּוֹרֵעַ בֶּרֶךְ
וְהוּא צוֹעֵק חַבְּקִינִי אִמָּא
דָּם שָׁמַיִם בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם
כִּי כָּךְ גָּזַר הַגּוֹרָל
חַבְּקִינִי אִמָּא
חַבְּקִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
כִּי זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הִיא
כִּי זֹאת הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה בִּלְבַד
מִי יוֹדֵעַ אִם אֵצֵא לַקְּרָב
וּמִי יוֹדֵעַ אִם מִשָּׁם אָשׁוּב
מָה נָעַם לִי בְּחֵיקֵךְ לָנוּם
וְלִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף
יריות סערה אש ומים חיילים יוצאים אל החזית לאמהות נפקחות העיניים כשהן רואות את אופל החזית חייל אמיץ גבה קומה כורע ברך והוא צועק חבקיני אמא דם שמיים באש ובמים כי כך גזר הגורל
חבקיני אמא חבקי נא בזרועותייך כי זאת הפעם האחרונה היא כי זאת הפעם האחרונה בלבד מי יודע אם אצא לקרב ומי יודע אם משם אשוב מה נעם לי בחיקך לנום ולהיות צמוד לגוף
|
מפנקסו של סולימאן הגדול
|
יְרִיּוֹת סְעָרָה אֵשׁ שָׁמַיִם
חַיָּלִים יוֹצְאִים אֶל הַחֲזִית
לָאִמָּהוֹת נִפְקְחוּ הָעֵינַיִם
וְהֵן רוֹאוֹת אֶת אֹפֶק הֶעָתִיד
חַיָּל זְקוּף-קוֹמָה כּוֹרֵעַ בִּרְכַּיִם
וְלוֹחֵשׁ הַאֲזִינִי אִמָּא
דָּם שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם
כִּי כֹּה חָרַץ הַגּוֹרָל
חַבְּקִינִי אִמָּא
חַבְּקִינִי נָא בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ
כִּי זוֹ הַפַּעַם אַחֲרוֹנָה הִיא
כִּי זוֹ הַפַּעַם אַךְ בִּלְבַד
הֵן מָחָר יוֹצֵא אֲנִי לַקְּרָב
וְאֵין יוֹדֵעַ אִם מִשָּׁם אָשׁוּב
כַּמָּה טוֹב זֶה בְּחֵיקֵךְ לִשְׁכַּב
לִהְיוֹת צָמוּד לַגּוּף
יריות סערה אש שמיים חיילים יוצאים אל החזית לאמהות נפקחו העיניים והן רואות את אופק העתיד חייל זקוף-קומה כורע ברכיים ולוחש האזיני אמא דם שמיים אש ומים כי כה חרץ הגורל
חבקיני אמא חבקיני נא בזרועותייך כי זו הפעם אחרונה היא כי זו הפעם אך בלבד הן מחר יוצא אני לקרב ואין יודע אם משם אשוב כמה טוב זה בחיקך לשכב להיות צמוד לגוף
|
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי בספרייה הלאומית, מחברת מס' 7 של מילים ללא תווים, עמ' 2, מועתק מפנקס השירים הפרטי של סולימאן הגדול
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
אמנון בקר 
שנת הקלטה: 4.8.2011 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
|
לפי שמעון פלמן, זהו טנגו מימי הבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה (שמעון פלמן עצמו לא היה בבריגדה).
על-פי המוסיקאי יוסי ספיבק, השיר הופיע על תקליט 78 יווני שהיה ברשותו בראשית שנות החמישים, אולם אין בידיו פרטים נוספים. כמו כן, כן ידוע לספיבק כי השיר היה מושר באצ"ל.
לפי עמוס רודנר, השיר היה המנון ראשוני הצנחנים (1947), אולם רק הגרסה שהוא מביא מתייחסת בפירוש לצנחנים ולא לחיילים באופן כללי, כמו ביתר הגרסאות. ייתכן, אם כן, שגרסתו של רודנר היא התאמה של גרסה עברית מוקדמת יותר (אולי מתקופת הבריגדה, כפי שמתאר שמעון פלמן לעיל) להמנון ראשוני הצנחנים. מספר עמוס רודנר:
ראשוני הצנחנים היו נוער יהודי ממזרח אירופה, שורדי שואה, שהתאמנו בצ'כיה בשנת 47' בפיקוד הפלמחניק חיים גורי. הם עלו ארצה ב-48' והתאמנו ב"אחוזה" שעל הכרמל, שם היו מִתקני אימון צניחה שהשאירו הבריטים. ["מחנה הלגיון" – זֶמֶרֶשֶׁת] מפקדם, סרן איתמר גולני בן אפיקים, נהרג בתאונת צניחה.
ההמנון הזה שירת את הצנחנים, עד שבשנות החמישים הראשונות השתלטה יחידה 101 על גדוד 890, ובני הקיבוצים והמושבים החלו לשיר בגדוד מה שרפול קרא "שירים עבריים (כלומר שירים רוסיים אחרים. ..)
הקיבוצניקים והמוושבניקים שבזו לצנחנים המצוחצחים של טרום היות יחידה 101 שרו להם:
צנחן צעיר זקוף קומה צועד קדימה
והוא זועק:
"אָמָן אָמָן אָמָן / אני חרמָן"
בניגוד למה שמקובל לחשוב, יפה ירקוני לא ביצעה ולא הקליטה את השיר הזה.
האזינו לביצוע מיכל תעשה ובתה יפעת שהוקלט ב2014 לזכר קרוב משפחתן שחר תעשה. קראו באתר מעריב NRG על נסיבות ההקלטה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 18.02.2022 18:06:00
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם