הידיים הקטנות

הַיָּדַיִם הַקְּטַנּוֹת הֵן כָּל כָּךְ עֲיֵפוֹת נִגְמֹר אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ וְנֵצֵא לִרְקֹד. שִׂחַקְנוּ, שִׂחַקְנוּ שִׂחַקְנוּ כָּל הַיּוֹם שִׂחַקְנוּ, שִׂחַקְנוּ שִׂחַקְנוּ כָּל הַיּוֹם. הַיָּדַיִם... גִּהַצְנוּ, גִּהַצְנוּ גִּהַצְנוּ כָּל הַיּוֹם צִיַּרְנוּ, צִיַּרְנוּ צִיַּרְנוּ כָּל הַיּוֹם. הַיָּדַיִם...הידיים הקטנות הן כל כך עייפות נגמור את עבודתנו ונצא לרקוד שיחקנו שיחקנו שיחקנו כל היום שיחקנו שיחקנו שיחקנו כל היום הידיים... גיהצנו גיהצנו גיהצנו כל היום ציירנו ציירנו ציירנו כל היום הידיים...

בעת הקלטתן (ר' לעיל) סיפרו רות גורדון ונחמה מיוחס כי למדו את השיר בגן הילדים.

לתמליל העברי זיקה רופפת למקור הגרמני. במקור הגרמני הפזמון עוסק בכלל ברגליים ולא בידיים (Zeigt her eure Fusse).

בספר (Die schönsten kinderlieder (Ravensburger Buchverlag מופיעה גרסה של תשעה בתים ובבית האחרון יוצאים לרקוד...

האזינו לשיר הגרמני המקורי (בליווי סרטון אנימציה).