אֶת תְּלָמַיִךְ, אֶרֶץ, נְמַלֵּא שׁוּב זֶרַע,
אֶת כְּפָרַיִךְ - אֲסָמִים וּמַמְּגוּרוֹת,
נֵס עָמָל יוּנַף עַל פִּסְגוֹתַיִךְ, הֵרָה,
כִּי שׁוּב קַמְתְּ - מוֹלֶדֶת הַדּוֹרוֹת.
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ חַיֵּינוּ,
מָעֹז וּמִבְצָר,
יוֹם וָלַיִל בַּחוּרֵינוּ
עַל גְּבוּלַיִךְ מִשְׁמָר.
מֵעָמְקֵךְ יָפוּצוּ מַעַיְנוֹת הַדַּעַת,
הֵם יִהְיוּ לָךְ חוֹמָה וּמְאוֹרוֹת,
דְּבַר שָׁלוֹם תִּשְּׂאִי אֱלֵי עַמִּים בְּלַהַט,
כִּי שׁוּב קַמְתְּ - מוֹלֶדֶת הַדּוֹרוֹת.
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ חַיֵּינוּ...
שׁוּב כַּרְמֵי נֵכָר לֹא יְפַתּוּנוּ,
פִּי נָבִיא הֵן לֹא נָהִין לְהַמְרוֹת,
כְּחֹק כּוּר מַצְרֵף כָּל הַצָּרוֹת בָּאוּנוּ,
כִּי שׁוּב קַמְתְּ - מוֹלֶדֶת הַדּוֹרוֹת.
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ חַיֵּינוּ...את תלמייך, ארץ, נמלא שוב זרע
את כפרייך - אסמים וממגורות
נס עמל יונף על פסגותייך, הרה
כי שוב קמת - מולדת הדורות
ישראל את חיינו
מעוז ומבצר
יום וליל בחורינו
על גבוליך משמר
מעומקך יפוצו מעיינות הדעת
הם יהיו לך חומה ומאורות
דבר שלום תשאי אלי עמים בלהט
כי שוב קמת מולדת הדורות
ישראל...
שוב כרמי ניכר לא יפתונו
פי נביא הן לא נהין למרות
כחוק כור מצרף כל הצרות באונו
כי שוב קמת מולדת הדורות
ישראל...
|
|
מילים: אליעזר קליר לחן: יששכר מירון
|
אֶת תְּלָמַיִךְ, אֶרֶץ, נְמַלֵּא שׁוּב זֶרַע, אֶת כְּפָרַיִךְ - אֲסָמִים וּמַמְּגוּרוֹת, נֵס עָמָל יוּנַף עַל פִּסְגוֹתַיִךְ, הֵרָה, כִּי שׁוּב קַמְתְּ - מוֹלֶדֶת הַדּוֹרוֹת.
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ חַיֵּינוּ, מָעֹז וּמִבְצָר, יוֹם וָלַיִל בַּחוּרֵינוּ עַל גְּבוּלַיִךְ מִשְׁמָר.
מֵעָמְקֵךְ יָפוּצוּ מַעַיְנוֹת הַדַּעַת, הֵם יִהְיוּ לָךְ חוֹמָה וּמְאוֹרוֹת, דְּבַר שָׁלוֹם תִּשְּׂאִי אֱלֵי עַמִּים בְּלַהַט, כִּי שׁוּב קַמְתְּ - מוֹלֶדֶת הַדּוֹרוֹת.
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ חַיֵּינוּ...
שׁוּב כַּרְמֵי נֵכָר לֹא יְפַתּוּנוּ, פִּי נָבִיא הֵן לֹא נָהִין לְהַמְרוֹת, כְּחֹק כּוּר מַצְרֵף כָּל הַצָּרוֹת בָּאוּנוּ, כִּי שׁוּב קַמְתְּ - מוֹלֶדֶת הַדּוֹרוֹת.
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ חַיֵּינוּ... את תלמייך, ארץ, נמלא שוב זרע את כפרייך - אסמים וממגורות נס עמל יונף על פסגותייך, הרה כי שוב קמת - מולדת הדורות
ישראל את חיינו מעוז ומבצר יום וליל בחורינו על גבוליך משמר
מעומקך יפוצו מעיינות הדעת הם יהיו לך חומה ומאורות דבר שלום תשאי אלי עמים בלהט כי שוב קמת מולדת הדורות
ישראל...
שוב כרמי ניכר לא יפתונו פי נביא הן לא נהין למרות כחוק כור מצרף כל הצרות באונו כי שוב קמת מולדת הדורות
ישראל...
|
|
 |
|
שיר לקול ופסנתר אופוס 247 מאת המלחין. נדפס בנפרד בהוצאת ניידט בשנת 1954.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.