שָׁקְעָה חַמָּה, שָׁקְעָה נְַפְשִׁי
בְִִּתְהֹום רַעְיוֹנוֹת רַב כַּיָּם
נִלְאֹה נִלְאֵיתִי מִמִּלְחַמְתִּי
עִם הַבָּשָׂר, עִם הַדָּם.
יָמִים חוֹלְפִים, יָמִים בָּאִים
מִבְּלִי קַחַת, מִבְּלִי תֵּת
אִם לָזאֹת קָרָאתָ חַיִּים
אֱמוֹר, אֵלִי, מַה זֶה מֵת?
אֵיךְ אוּכַל עוֹד לִחְיוֹת כָּכָה
מִבְּלִי הָבֵן אֶת כָּל זֹאת
אִם לִשְׁכֹּחַ וְלִשְׂמֹחַ
אוֹ לִזְכֹּר וְלִבְכּוֹת.שקעה חמה, שקעה נפשי
בתהום רעיונות רב כים
נלאה נלאיתי ממלחמתי
עם הבשר, עם הדם.
ימים חולפים, ימים באים
מבלי קחת, מבלי תת
אם לזאת קראת חיים
אמור, אלי, מה זה מת?
איך אוכל עוד לחיות ככה
מבלי הבן את כל זאת
אם לשכוח ולשמוח
או לזכור ולבכות.
מילים: אברהם אליהו קפלן
לחן: לא ידוע כתיבה: 1907
|
רעיה רותם  |
על השיר
מתוך החוברת של התקליטור: את השיר חיבר קפלן בהיותו בן 17. בישיבות הליטאיות שרו אותו בלחן של "אני מאמין" (שחקי על החלומות). למילות השיר גרסאות אחרות, שמקורן בשינויים שעשה המחבר פעם אחר פעם.
ר' ביצוע בלחן "אני מאמין" (שחקי על החלומות).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 19.03.2022 23:42:39
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם