הַיַּלְדָּה בַּשָּׂדֶה מְרַקֶּדֶת כְּמוֹ שֶׂה מְדַלֶּגֶת, מְקַפֶּצֶת וּפְרָחִים יָפִים אוֹסֶפֶת הַיָּדַיִם מְלֵאוֹת הָרַגְלַיִם עֲיֵפוֹת מְפַזֶּרֶת הִיא פְּרָחִים עַל פְּנֵי הַסְּלָעִים וְקוֹרֵאת הִיא בְּקוֹל רָם מַה יָּפֶה שָׁם הַיָּם הַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים מִסָּבִיב הַפְּרָחִים הילדה בשדה מרקדת כמו שה מדלגת, מקפצת ופרחים יפים אוספת הידיים מלאות הרגליים עייפות מפזרת היא פרחים על פני הסלעים וקוראת היא בקול רם מה יפה שם הים השמיים התכולים מסביב הפרחים