שערעלע (מחבר מילים לא ידוע)

העתקת מילות השיר

תֵּן יוֹם אֶחָד נִשְׁכַּח יוֹמֵנוּ כִּי הַלֵּב גּוֹאֶה בְּגִיל נַעֲלֹז נָשִׁיר וְנִשְׁתֶּה נָא לְחַיֵּינוּ בַּמָּחוֹל נֵצֵא וְנָרִימָה שִׂמְחָתֵנוּ כִּי יוֹמֵנוּ לָנוּ רַק מַתְחִיל עוּר, נַדְלִיק שִׂמְחָה עֲמָלֵנוּ לָנוּ לִבְרָכָה עוּר, נִשְׁכַּח הַכֹּל נִסָּחֵף בְּזֶרֶם הַמָּחוֹל לָנוּ יוֹם לָנוּ לֵיל עוֹד וָעוֹד נָחוּלָה בְּשִׁירָה נְהַלֵּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵלתן יום אחד נשכח יומנו כי הלב גואה בגיל נעלוז נשיר ונשתה נא לחיינו במחול נצא ונרימה שמחתנו כי יומנו לנו רק מתחיל עוּר, נדליק שמחה עמלנו לנו לברכה עוּר, נשכח הכל ניסחף בזרם המחול לנו יום לנו ליל עוד ועוד נחולה בשירה נהלל ארץ ישראל
מילים: לא ידוע
לחן: עממי כליזמרי

תֵּן יוֹם אֶחָד נִשְׁכַּח יוֹמֵנוּ
כִּי הַלֵּב גּוֹאֶה בְּגִיל
נַעֲלֹז נָשִׁיר וְנִשְׁתֶּה נָא לְחַיֵּינוּ
בַּמָּחוֹל נֵצֵא וְנָרִימָה שִׂמְחָתֵנוּ
כִּי יוֹמֵנוּ לָנוּ רַק מַתְחִיל

עוּר, נַדְלִיק שִׂמְחָה
עֲמָלֵנוּ לָנוּ לִבְרָכָה
עוּר, נִשְׁכַּח הַכֹּל
נִסָּחֵף בְּזֶרֶם הַמָּחוֹל

לָנוּ יוֹם לָנוּ לֵיל
עוֹד וָעוֹד נָחוּלָה
בְּשִׁירָה נְהַלֵּל
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
תן יום אחד נשכח יומנו
כי הלב גואה בגיל
נעלוז נשיר ונשתה נא לחיינו
במחול נצא ונרימה שמחתנו
כי יומנו לנו רק מתחיל

עוּר, נדליק שמחה
עמלנו לנו לברכה
עוּר, נשכח הכל
ניסחף בזרם המחול

לנו יום לנו ליל
עוד ועוד נחולה
בשירה נהלל
ארץ ישראל



ביצוע:

 

מרים אביגל (ליאון) 
ליווי: להקת וייס
הקלטות נוספות

על השיר

מושר לניגון הכליזמרי של הריקוד שֶׁרָלֶה (ביידיש שערעלע). הניגון מכונה גם "ריקוד המספריים" על שם תנועת המלקחיים של רגלי הרוקדים (אליהו הכהן בתכניתו "על הדשא" בקיבוץ מעברות, תזמון 4:46). ראו גם "שער" (שֶׁר).

על ריקוד השֶׁר ועל ניגוניו מרחיב חוקר הזמר החסידי יעקב מזור:

"שֶׁר" (בעברית: ריקוד המספריים; הכתיב ביידיש: שער; שערעלע) הוא אחד מריקודי החתונה של יהודי מזרח אירופה. שמו ניתן לו בגלל הכוריאוגרפיה: ריקוד של ארבעה זוגות העומדים במבנה של ריבוע אך נעים באלכסון ומתחלפים עם בני הזוג שבפינה מולם ומשרטטים כך צורת מספריים, ומכאן שם הריקוד (ראו למשל בספרו של י' סטוצ'בסקי "הכליזמרים" וכן במאמר הביקורת של יצחק ריבקינד על הספר (עיתון "הדואר", תש"ך) שהתפרסם גם כחוברת נפרדת). במהלך הריקוד יש אפשרות לאלתורים, וייתכן שהם יצרו או יוצרים וריאנטים לריקוד (אך על כך יחליטו חוקרי הריקוד).

מנגינות הריקוד נרשמו ופורסמו תמיד עם הכותר "שֶׁר". הכליזמרים בארץ ניגנו בעיקר שתי מנגינות לריקוד הזה. אחת מהן נודעה בשם "שֶׁרָלֶה". לא ידוע לי מדוע ניתן לה הכינוי הזה. באנתולוגיה שלי "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל" (ניגונים מס' 39 ו- 40) הבאתי את שני הלחנים המוזכרים בזֶמֶרֶשֶׁת (ר' להלן הערה לגבי עין כרמל), אך בסדר שונה: ה"שֶׁר" לפני ה"שֶׁרָלֶה". לחן ה"שֶׁר" נשתמר בפי אנשי הקיבוצים ואני שמעתיו מושר בליווי אקורדיון בקיבוץ גבת בקיץ 1949 [אם כי דומני שהם רקדו אז הורה ולא שֶׁר]. ההסברים ללחנים כוללים מידע נוסף ממקורות שונים.

"אזהרה": טעות ישראלית נפוצה היום בכך שקוראים לשֶׁרָלֶה בשם "ריקוד חסידי". לא מצאתי עדויות שהוא נרקד בחתונות חסידיות. לעומת זאת לפי עדות אחת מפי החוקר ריבקינד רקדו אותו הבחורים בישיבת וולוז'ין באירופה (ר' במאמר הנ"ל). לפיכך מראה תמוה הוא לראות את הרוקדים ביום הולדת ה-100 בדגניה עושים את התנועות הידועות המיוחסות (גם כן בטעות!) לריקוד החסידי.

מוסיפה המוזיקולוגית ד"ר ציפי פליישר:

יש הטוענים שהוא [ריקוד השערעלע – זֶמֶרֶשֶׁת] אינו תולדה של גלות מזרח אירופה אלא זהו ריקוד גרמני שיהודי גרמניה הביאוהו למזרח כשגורשו לשם. יש אפילו תעודות וספרות על כך. ריקוד הופָעָתי בעיקרו.

לצלילי ניגון ה"שערעלע" וה"שער" נרקדו בארץ ריקודי חתונה בגרסאות שונות. בקיבוץ עין כרמל מוכר השערעלע כריקוד-חתונה הכולל בחלקו האחרון גם "שער" קצבי (כנראה זהו ה"שר" כפי שעיבד אריה לבנון ומנצח נועם שריף), שהמעבר אליו נעשה דרך שלושה אקורדים.

עוד באותה מנגינה:

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

מספר המעבד אהרן שפי (ספטמבר 2021): "את נעימות השער והשערעלע הביאה גורית קדמן (גרט קאופמן) האגדית אל רחבת ריקודי העם, כמה שנים לפני קום המדינה. ביצוע הבכורה היה של להקת המחול הנפלאה של "הפועל" ת"א שניהלה גורית. זה היה באולם "אהל" בבית ארלוזרוב. את העיבוד המצוין שניגנה תזמורת הנשיפה של הפועל ת"א (שבה ניגנתי), עשה מנצחה אברהם זאץ, מוסיקאי נפלא (שהתפרנס מעבודתו כגובה מסים בעירייה). התווים אינם מצויים, ואני ניסיתי להיצמד לרוח העיבוד ההוא". בפברואר 2023 הוסיף שפי: "הטיפול המוסיקולוגי בשני השירים הללו נראה לי כגישושים באפלה, כפי שקורה לא פעם אצלנו לשיר מאומץ. לפחות יש לברך על ששני השירים כנראה עברו אלינו נאמנים למקורם וללא התחביב התמוה של "עיגול פינות" בשירים ממקור זר. זכור לי שלפחות "שֶׁר" שודר אי פעם ב"קול ירושלים" כשיר מאחת ממדינות יוגוסלביה ובביצוע כלי מקורי. ואם אינני טועה, השערעלע הוצג פעם כשיר מולדאבי. אז נקודת זכות לספקנים, ונקודת חובה לפסקנים."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

תווים  

עיבוד מאת: אליהו דוד יעקובסון

הזכויות על ההוצאה שמורות לאברהם עומר.

מקור: "חמישים הורות, ניגונים ושירי עם לשתי חליליות", רנן, 1954, עמוד 26







עדכון אחרון: 16.12.2023 03:32:26


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: