בחלון

העתקת מילות השיר

חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ יַעַר וּסְתָווֹ. יִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד וְאֶרְאֶה עֵינָיו וְאֶחְשֹׁב לְרֶגַע: הוּא עָצוּב בַּסְּתָו. הוּא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, לוֹ סִפֵּר כָּל פֶּרַח: הִיא שָׁם מְחַכָּה. כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת, כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת. וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל מְצַפֶּה לַלֵּיל. וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל מְצַלְצֵל וּמְצַלְצֵל – לִקְרָאתָהּ אַתָּה זוֹחֵל כָּאוֹר בָּעֲרָפֶל. חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ לַיִל וּזְהָבוֹ. הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי בִּלְעָדַיִךְ מַר, וְכָל-כָּךְ מוּזָר לִי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר. אַתְּ עָצַמְתָּ עֵינַיִךְ, כִּי כֻּלֵּךְ אַתְּ לִי, צָעִיף אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ: עֶרֶב תַּכְלִילִי – הוּא יֹאמַר לִי: עוֹלָמֵךְ אַגָּדָה פִּלְאִית כִּמְעַט – יוֹם הוֹלֵךְ וְיוֹם דּוֹעֵךְ אַךְ זוֹרַחַת אַתְּ. וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ: סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח, לָאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי, חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!חלוני תמיד פתוח זה אשר יבוא לי יביא זמרת הרוח יער וסתוו. יתייצב מנגד ואראה עיניו ואחשוב לרגע: הוא עצוב בסתיו הוא הלך בדרך, דרך רחוקה, לו סיפר כל פרח: היא שם מחכה. כך חלפו שנים רבות, כל שנותיה הוורודות. ולבה אשכול בשל מצפה לליל. ולבה אשכול בשל מצלצל ומצלצל – לקראתה אתה זוחל כאור בערפל. חלוני תמיד פתוח זה אשר יבוא לי יביא זמרת הרוח ליל וזהבו. הוא יאמר לי: מר לי בלעדיך מר, וכל - כך מוזר לי להיות מאושר. את עצמת עינייך, כי כולך את לי, צעיף אפרוש עלייך: ערב תכלילי – הוא יאמר לי: עולמך אגדה פלאית כמעט – יום הולך ויום דועך אך זורחת את. ואולי יאמר לי כך: סגרירים וסתיו נשכח, לאביב שמלות תפרי, חלונך סגרי!
מילים: רפאל אליעז
לחן: יואל ולבה

חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
יַעַר וּסְתָווֹ.

יִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד
וְאֶרְאֶה עֵינָיו
וְאֶחְשֹׁב לְרֶגַע:
הוּא עָצוּב בַּסְּתָו.

הוּא הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ,
דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹ סִפֵּר כָּל פֶּרַח:
הִיא שָׁם מְחַכָּה.

כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת,
כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַפֶּה לַלֵּיל.

וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַלְצֵל וּמְצַלְצֵל –
לִקְרָאתָהּ אַתָּה זוֹחֵל
כָּאוֹר בָּעֲרָפֶל.

חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּזְהָבוֹ.

הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי
בִּלְעָדַיִךְ מַר,
וְכָל-כָּךְ מוּזָר לִי
לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.

אַתְּ עָצַמְתָּ עֵינַיִךְ,
כִּי כֻּלֵּךְ אַתְּ לִי,
צָעִיף אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ:
עֶרֶב תַּכְלִילִי –

הוּא יֹאמַר לִי: עוֹלָמֵךְ
אַגָּדָה פִּלְאִית כִּמְעַט –
יוֹם הוֹלֵךְ וְיוֹם דּוֹעֵךְ
אַךְ זוֹרַחַת אַתְּ.

וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ:
סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח,
לָאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי,
חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!
חלוני תמיד פתוח
זה אשר יבוא
לי יביא זמרת הרוח
יער וסתוו.

יתייצב מנגד
ואראה עיניו
ואחשוב לרגע:
הוא עצוב בסתיו

הוא הלך בדרך,
דרך רחוקה,
לו סיפר כל פרח:
היא שם מחכה.

כך חלפו שנים רבות,
כל שנותיה הוורודות.
ולבה אשכול בשל
מצפה לליל.

ולבה אשכול בשל
מצלצל ומצלצל –
לקראתה אתה זוחל
כאור בערפל.

חלוני תמיד פתוח
זה אשר יבוא
לי יביא זמרת הרוח
ליל וזהבו.

הוא יאמר לי: מר לי
בלעדיך מר,
וכל - כך מוזר לי
להיות מאושר.

את עצמת עינייך,
כי כולך את לי,
צעיף אפרוש עלייך:
ערב תכלילי –

הוא יאמר לי: עולמך
אגדה פלאית כמעט –
יום הולך ויום דועך
אך זורחת את.

ואולי יאמר לי כך:
סגרירים וסתיו נשכח,
לאביב שמלות תפרי,
חלונך סגרי!




לפי הקלטת לאה דגנית   העתקת מילות השיר

 



חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּזְהָבוֹ.

הוּא יֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ,
דֶּרֶךְ רְחוֹקָה,
לוֹ יֹאמַר כָּל צֶמַח:
הִיא שָׁם מְחַכָּה.

יִתְיַצֵּב מִנֶּגֶד
וְאֶרְאֶה עֵינָיו
וְעַכְשָׁו לָרֶגַע
הוּא עָצוּב בַּסְּתָו.

כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת,
כָּל שְׁנוֹתֶיהָ הַוְּרֻדּוֹת.
וְלִבָּהּ אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל
מְצַפֶּה לַלֵּיל.

חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּסְתָווֹ.

הוּא יֹאמַר לִי: מַר לִי
בִּלְעָדַיִךְ מַר,
וְכָל-כָּךְ מוּזָר לִי
לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר.

אַתְּ עָצַמְתָּ עֵינַיִךְ,
כִּי כֻּלֵּךְ אַתְּ לִי,
צְעִיף אֶפְרֹשׂ עָלַיִךְ:
עֶרֶב חַכְלִילִי –

וְאוּלַי יֹאמַר לִי כָּךְ:
סַגְרִירִים וּסְתָו נִשְׁכַּח,
*לֶאָבִיב שְׂמָלוֹת תִּפְרִי,
חַלּוֹנֵךְ סִגְרִי!

חַלּוֹנִי תָּמִיד פָּתוּחַ
זֶה אֲשֶׁר יָבוֹא
לִי יָבִיא זִמְרַת הָרוּחַ
לַיִל וּסְתָווֹ.
חלוני תמיד פתוח
זה אשר יבוא
לי יביא זמרת הרוח
ליל וזהבו

הוא ילך בדרך
דרך רחוקה
לו יאמר כל צמח
היא שם מחכה

יתייצב מנגד
ואראה עיניו
ועכשיו לרגע
הוא עצוב בסתיו

כך חלפו שנים רבות
כל שנותיה הוורודות
וליבה אשכול בשל
מצפה לליל

חלוני תמיד פתוח
זה אשר יבוא
לי יביא זמרת הרוח
ליל וסתוו

הוא יאמר לי מר לי
בלעדיך מר
וכל כך מוזר לי
להיות מאושר

את עצמת עיניך
כי כולך את לי
צעיף אפרוש עליך
ערב חכלילי

ואולי יאמר לי כך
סגרירים וסתיו נשכח
לאביב שמלות תפרי
חלונך סגרי

חלוני תמיד פתוח
זה אשר יבוא
לי יביא זמרת הרוח
יער וסתוו



הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

לאה דגנית 
הקלטות נוספות

על השיר

 לחן השיר שימש את יואל ולבה גם כנושא הראשי של יצירתו "הרהורים" לצ'לו ופסנתר (נוסח כנראה זהה לכינור ופסנתר מכונה "הזייה"). 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  




עריכת תווים: איתמר ארגוב
תגיות




עדכון אחרון: 31.12.2022 17:08:14


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: