מַה הִבְשִׁילוּ גַּן וָכֶרֶם וְשָׂדֵנוּ כֹּה הֵנִיב! גַּם קָצַרְנוּ, גַּם בָּצַרְנוּ וְנָחֹג חַג הָאָסִיף. אִם עָמַלְנוּ, אִם יָגַעְנוּ – לְיִגְעֵנוּ יֵשׁ תַּגְמוּל. רַב חִכִּינוּ, אַךְ זָכִינוּ, שׁוּרוּ נָא, בָּרוּךְ הַיְּבוּל! בְּשִׂמְחָה וָשִׁיר אָסַפְנוּ מִן הַגֹּרֶן שֶׁפַע בָּר. וְאָסַפְנוּ מִן הַיֶּקֶב רֹב תִּירוֹש וְרֹב יִצְהָר. אִם עָמַלְנוּ... פְּרִי כָּל עֵץ, פְּרִי תִּפְאֶרֶת כְּבָר הַיּוֹם קָטוּף-אָסוּף, גַּם מִלֵּאנוּ מְזָוֵינוּ דְּבַשׁ, עָסִיס וְנֹפֶת-צוּף. אִם עָמַלְנוּ...א. מה הבשילו גן וכרם ושדנו כה הניב! גם קצרנו, גם בצרנו ונחוג חג האסיף. פזמון חוזר: אם עמלנו, אם יגענו – ליגענו יש תגמול. רב חיכינו, אך זכינו, שורו נא, ברוך היבול! ב. בשמחה ושיר אספנו מן הגורן שפע בר. ואספנו מן היקב רב תירוש ורב יצהר. אם עמלנו... ג. פרי כל עץ פרי תפארת כבר היום קטוף-אסוף, גם מילאנו מזווינו דבש, עסיס ונופת-צוף. אם עמלנו...