הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר האמונה
לעד חיה בלבבנו האמונה הנאמנה לשוב לארץ קודשנו עיר בה דוד חנה שמה נעבוד אלוהינו בחדווה, בגילה וברננה, שמה נעלה לִרְגָּלֵינוּ, שלוש פעמים בשנה. לעד חיה... שמה נעמוד לגורלנו, אב המון קנה, שמה נחיה חיינו, חיי עדת מי מנה. לעד חיה... תורת חיים חמדתנו, מפי עליון ניתנה, נצח היא נחלתנו, ממדבר מתנה. לעד חיה...
מילים: אברהם יצחק הכהן קוק
לחן: עממי

לעד חיה בלבבנו
האמונה הנאמנה
לשוב לארץ קודשנו
עיר בה דוד חנה

שמה נעבוד אלוהינו
בחדווה, בגילה וברננה,
שמה נעלה לִרְגָּלֵינוּ,
שלוש פעמים בשנה.
לעד חיה...

שמה נעמוד לגורלנו,
אב המון קנה,
שמה נחיה חיינו,
חיי עדת מי מנה.
לעד חיה...

תורת חיים חמדתנו,
מפי עליון ניתנה,
נצח היא נחלתנו,
ממדבר מתנה.
לעד חיה...


 פרטים נוספים


על השיר

פרטים רבים על השיר מצאנו בחוברת התקליטור "נפשי תקשיב שירו". כותב שם המוסיקאי, הרב אלישיב ברלין:

השיר חובר בשנת תרע"ט ופורסם בחוברת עם עוד כמה משירי הרב קוק. בחוברת, שיצאה לאור עוד בחייו של הרב, מצוין שיש לשיר שיר זה במנגינת "התקווה". ידיעה זו מצטרפת להשערה כי דעתו של הרב לא הייתה נוחה ממילות השיר "התקווה" והוא שאף ש"שיר האמונה" יחליף אותו. רצונו של הרב היה להוסיף קדושה ותוכן יהודי להמנון הלאומי. בשנת תשכ"ב ביקש הרב [שלום נתן] רענן מהתלמידים [בישיבת מרכז הרב] למצוא ניגון למילים אלו. הרב ישראל אריאל שלמד אז בישיבה, הציע להצמיד למילים את הלחן של "הרנינו גויים עמו", ומאז התקבל לחן זה כלחן הנפוץ של "שיר האמונה". יש לציין שגם לגבי מילות השיר ישנן כמה גרסאות, אך גרסה זו נקבעה סופית על ידי הרב צבי יהודה [קוק] כגרסה המדויקת והובאה בסידור "עולת ראיה". [הנוסח שמופיע בסידור הוא הנוסח הראשון. השיר מופיע שם אחרי סדר הקפות של שמחת תורה – זֶמֶרֶשֶׁת]

מעניין כי ב"מבחר שירי עמנו" שם המחבר (הרשום באינדקס) הוא "הסתדרות ירושלם", שמו של ארגון יהדות חרדית שהתפתח אחר כך ל"אגודת ישראל". אולם הרב קוק היה רחוק מתנועת "הסתדרות ירושלם" (אולי היה חלק ממנה בראשיתה), ולכן כנראה שהכוונה היא בעצם לתנועת "דגל ירושלים" שייסד הרב קוק.

אשר לקשר ל"התקווה": יש לציין כי ב"מבחר שירי עמנו" מופיע השיר אחרי "התקווה" ומתחת לכותרתו כתוב בסוגריים "במנגינת 'התקוה'". אליהו הכהן מונה כאן את "שיר האמונה" בין שירים שהוצעו כהמנון לאומי במקום "התקווה". על פי מה האמור לעיל, אפשר להבין כי למעשה "שיר האמונה" לא נפוץ בלחן "התקווה" ולכן הצטרכו לחפש לחן שיתאים לו.

בשיחה עם הרב אלישיב ברלין הוא נתן דוגמה לדברים שלא נשאו חן בעיני הרב קוק בנוסח "התקווה": את המילה "חופשי" במשפט "להיות עם חופשי בארצנו" הוא פירש במובן של "חופשי מעול תורה" (חילוני).

בישיבת "מרכז הרב" בירושלים יש לשיר מעמד מיוחד ונוהגים לשיר אותו בארועים שונים.

עוד על השיר:

  • ביצוע לשיר מאת דוד רפאל בן עמי (מתוך התקליטור "נפשי תקשיב שירו")
  • דיון קצר על השיר וביצוע שלו בעיבוד יוסי רון, ראו בסרט הטלוויזיה "אני ה'", סרטו של רינו צרור מ-2014. על פי הנאמר שם, השיר נכתב ב-1917. (תזמון: 18:43).
  • במועד לא ידוע כתב הרב קוק גרסה נוספת לשיר, שנקראת גם היא "שיר האמונה", ופותחת במילים "פה נעבוד צורנו". ראו שם פרטים נוספים.

שיר האמונה בדיואן התימני:

שיר האמונה נכלל בשתי מהדורות של הדיואן "חפץ חיים": זו משנת 1953 (עורך: יחיא בן שלום קורח) וזו משנת 1966 (עורכים: יחיא אלשיך, שלמה עמרם קורח, ועוד). בשתי המהדורות מקומו בחלק ה"שירים", עמ' סז. הוא אינו כלול במהדורה הראשונה, משנת 1932.

למרות שרוב הפיוטים בדיואן הם מאת שלום שבזי, אפשר למצוא שם גם שירים מאת מחברים אחרים, שנתחבבו על העורכים. על הקשר בין יוצאי תימן ובין הרב אברהם יצחק הכהן קוק, נאמר בויקיפדיה: "רבני יהדות תימן, שהתרחקו וסלדו מהפוליטיקה הרבנית האשכנזית, ראו בו את גדול הרבנים בארץ ישראל".

השיר מופיע בדיואן בשיבוש המילה השנייה, וחלק מהמילים מנוקדות על פי ההגייה התימנית: לעד היה בלבבינו הָאֲמונה הנַאְמָנָה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.




© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם