הקטן
גופן
הגדל
גופן
שירי מחמוד
ואחד קהוה ברד תנין שם ארצנו פלשתין פלשתין בלדנא בלדנא לנו משק יש גדול והרבה סחורה בזול הט מסארי בס הציונים עלו כמו אש רוצים אותנו לגרש פלשתין בלדנא או הא רוצים אותנו לרמות קונים אצלנו קרקעות הט מסארי בס ואחד קהוה תנין ברד לציונים יש פה מנדט פלשתין בלדנא ויאמר מוסה קזים פחה הבה נדריכם מנוחה הט מסארי בס יהודים אני שונא מאוד אוהב אני יהודיות פלשתין בלדנא בלדנא ואימר נשאשיבי אל הלאום לא צריך יותר פוגרום הט מסארי בס ואחד קהוה תנין ברד בתל אביב "שומר" שבת פלשתים בלדנא בלדנא יום שבת אינו יום חול אז אני מוכר הכול הט מסארי בס לקרוא למדתי וגם לכתוב מדרסה יש לנו לרוב פלשתין בלדנא בלדנא שכר לימוד לתלמידים משלמים היהודים הט מסארי בס ואחד קהוה ברד תנין חכם באשי רב בנימין פלשתין בלדנא בלדנא כותב ומדבר כל יום רוצה איתנו "ברית שלום" הט מסארי בס

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: אביגדור המאירי
לחן: עממי ערבי

ואחד קהוה ברד תנין
שם ארצנו פלשתין
פלשתין בלדנא בלדנא
לנו משק יש גדול
והרבה סחורה בזול
הט מסארי בס

הציונים עלו כמו אש
רוצים אותנו לגרש
פלשתין בלדנא או הא
רוצים אותנו לרמות
קונים אצלנו קרקעות
הט מסארי בס

ואחד קהוה תנין ברד
לציונים יש פה מנדט
פלשתין בלדנא

ויאמר מוסה קזים פחה
הבה נדריכם מנוחה
הט מסארי בס

יהודים אני שונא מאוד
אוהב אני יהודיות
פלשתין בלדנא בלדנא
ואימר נשאשיבי אל הלאום
לא צריך יותר פוגרום
הט מסארי בס

ואחד קהוה תנין ברד
בתל אביב "שומר" שבת
פלשתים בלדנא בלדנא
יום שבת אינו יום חול
אז אני מוכר הכול
הט מסארי בס

לקרוא למדתי וגם לכתוב
מדרסה יש לנו לרוב
פלשתין בלדנא בלדנא
שכר לימוד לתלמידים
משלמים היהודים
הט מסארי בס

ואחד קהוה ברד תנין
חכם באשי רב בנימין
פלשתין בלדנא בלדנא
כותב ומדבר כל יום
רוצה איתנו "ברית שלום"
הט מסארי בס


 פרטים נוספים


הנוסח שמביאה טובה פירון

שם ארצנו פלסטין
פלסטין בלדנא
לנו משק יש גדול
והרבה סחורות בזול
יהודים עלו כמו אש
רוצים אותנו לגרש
ויאמר המופתי אל הלאום
שוב צריך פה קצת פוגרום
הט מסרי בס


 פרטים נוספים


הנוסח שמביא בנימין גייגר

וואחאד גהווע בקרה תניין
שם ארצנו פלסטין.
פלסטין לא ארץ ישראל
כך רוצה האנגליזי וגם ישמעאל.

פזמון חוזר:
האט מאסארי בעס (תן רק כסף)
היהודים עלו כמו אש,
רוצים אותנו לגרש,
רוצים אותנו לרמות,
קונים אצלנו קרקעות.
פזמון: תם, תם, תם, תם, תם, האט מאסארי בעס.


 פרטים נוספים


מפי משה ברק

האט מסארי בס X2
וחד ווחד, וחד ותניין
אשת המופתי היא בטן שמן

האט מסארי בס X2
אנו צריכים לשמוח ולהגיד
שיהיה לנו שונא בעתיד

האט מסארי בס X2
נשאשיבי ראש העירייה
שונא יהודים, אוהב יהודיה


מפי יואל פרץ

יאללה יאללה יא שבאב
הונא - - - - בתעריפה
הונא בזומזום עליהום

וַאחַד גַהַוֶה, תְּנֵין בַּרָאד
בְּתֵלְאַוִויוו (בתל-אביב) על שפת הים
הַסִּיוֹנִים (הציונים) עולים כמו אש
רוֹסִים (רוצים) אותנו לגרש
לוקחים מאתנו את הקרקעות
רוֹסִים (רוצים) אותנו לרמות.
פלסטינה בְּלָדְנָה!
אֵל יָהוּד כֵּלָבְּנָה!


הקלטת זמרדע
ביצוע: משה ברק
שנת הקלטה: 27.9.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: כרמלה לכיש (ממן)
שנת הקלטה: יוני 2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

 ביצוע לנוסח טקסט קצר יותר



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: יואל פרץ
שנת הקלטה: 16.2.2020
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

השיר נדפס ב"ספר הפזמונים" של תכנית ד' בתיאטרון ה"מטאטא", שם רשום כי מחבר המילים הוא עמנואל הרוסי. ואולם, מאיר נוי שהדביק את הטקסט מתוך אותו המקור (עמ' 124-125 במחברת מס' 6 של מילים בלי תווים, עמ'  133 בקובץ הסרוק) מחק את שם המחבר וציין במקומו את שמו של אביגדור המאירי בצירוף סימן קריאה. את התווים רשם מאיר נוי במחברת מס' 6 עם תווים, עמ' 225 (עמ' 237 בקובץ הסרוק) מפי טובה פירון, וכתב בסוגריים "הקומקום". ככל הנראה השיר נכתב עוד לתיאטרון הקומקום, ושובץ מחדש בתכנית ד' של תיאטרון המטאטא.

לפי טובה פירון, גודביי פיקדילי (הוצאת עקד, 1977), עמ' 15, "נחום נרדי עיבד את הפזמון הערבי המקורי".

כותב בנימין גייגר, "אחד מזקני צפת", עמ' 177:

התחלנו בחזרות להצגה בשם: בוצינא קדישא, שבחרנו להציג בפני ילדי בית הספר ’מזרחי’, כל זאת כדי שיכירו אותנו כקבוצה מגובשת בעלת שאיפות להשפיע בעתיד. בהצגה התחפשנו לערבים ורקדנו לפי מנגינה מיוחדת. את השיר להצגה בוצינא קדישא חיברו חבריי, תלמידי כתה ח’, ב-1936, והוא כולל משפטים בעברית ובערבית.

כנראה בנימין גייגר סבר בשוגג שאת השיר חיברו חבריו לכיתה. 

אשתו הראשונה של ראע'ב נשאשיבי, ראש עיריית ירושלים 1920 - 1934, היתה יהודיה. השורה "שונא יהודים, אוהב יהודיות" התגלגלה גם (ללא בסיס היסטורי) לשיר "אבו ג'ילדה ראש הכנופיות".

בגרסת יואל פרץ, לחלק הראשון יש זיקה ל"יאללה יאללה יא גזוז". יואל למד את השיר בתנועת הצופים, כנראה ב-1956.

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

תיאטרון ובמה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם