הברד

מִשָּׁמַיִם רַד-רַד-רַד מִדַּרְדֵּר וּבָא בָּרָד עַל שָׂדוֹת הוּא מִתְגַּלֵּשׁ עַל עֵצִים הוּא מְקַשְׁקֵשׁ. בְּשׁוֹטִים שֶׁל קֹר מַצְלִיף עַל גַּב אֹהֶל, עַל גַּב צְרִיף, עַל חַלּוֹן הוּא מְתַקְתֵּק, אֵי-שָׁם דֶּלֶת – מִדַּפֵּק. אַט-לְאַט לְךָ, בָּרָד! בַּפַּרְדֵּס תַּפּוּז יִרְעַד, בַּשָּׂדֶה חִטָּה תִּפֹּל וְשׁוֹשָׁן – מֵעַל גִּבְעוֹל. אָנָּא, אָנָּא הַבָּרָד! בְּגַנִּי הַפּוֹל נָבַט, אֹהֶל, צְרִיף אַל תַּכֶּה, פֶּן תִּינוֹק שֶׁלִּי יִבְכֶּה.א. משמיים רד-רד-רד מידרדר ובא ברד על שדות הוא מתגלש על עצים הוא מקשקש. בשוטים של קור מצליף על גב אוהל על גב צריף, על חלון הוא מתקתק, אי-שם דלת –מידפק. ב. אט- לאט לך ברד! בפרדס תפוז ירעד. בשדה חיטה תיפול ושושן – מעל גבעול. אנא, אנא הברד! בגני הפול נבט, אוהל, צריף אל תכה, פן תינוק שלי יבכה.