הקטן
גופן
הגדל
גופן
לא פעם, בקיץ
לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ, הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ: "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר, הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ, וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ. "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, בִּשְׁלֹט בִּי תּוּגַת-דִּמְדּוּמִים, עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים: "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." לא פעם, בקיץ, עם רדת היום, לאור השקיעה הדועך, הלכתי אלייך ועת ארוכה הקשבתי לקול זמרתך: "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..." וחי בי הזכר הזה הנוהר, השקט הזה והרוך, ומתק-העצב אשר זמרתך ידעה על הנפש לנסוך. "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..." ויש כי נדמה לי, עם רדת היום, בשלוט בי תוגת-דמדומים, עדיין כקדם קולטת אוזני הלחן ההוא התמים: "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: רחל בלובשטיין
לחן: משה ביק
כתיבה: סוף תרפ"ח

לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם,
לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ,
הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה
הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ:

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."

וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר,
הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ,
וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ
יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ.

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."

וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם,
בִּשְׁלֹט בִּי תּוּגַת-דִּמְדּוּמִים,
עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי
הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים:

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."


לא פעם, בקיץ, עם רדת היום,
לאור השקיעה הדועך,
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך:

"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."

וחי בי הזכר הזה הנוהר,
השקט הזה והרוך,
ומתק-העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך.

"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."

ויש כי נדמה לי, עם רדת היום,
בשלוט בי תוגת-דמדומים,
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים:

"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."
הקלטה היסטורית
ביצוע: יוכבד טראוב (לוריא)

מלווה בפסנתר: נחום נרדי



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: דרורה חבר, נאוה נחמן
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מלווה בגיטרה: נגה אשד

על השיר

ביצוע נוסף: לוסי ארנון.

הלחן המוכר יותר לשיר זה נכתב לפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ו בידי שולמית ליפשיץ

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

קיץ   געגועים, כמיהה   שירים אומנותיים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם