לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם,
לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ,
הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה
הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ:
"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר,
הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ,
וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ
יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ.
"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם,
בִּשְׁלֹט בִּי תּוּגַת-דִּמְדּוּמִים,
עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי
הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים:
"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
לא פעם, בקיץ, עם רדת היום,
לאור השקיעה הדועך,
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך:
"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."
וחי בי הזכר הזה הנוהר,
השקט הזה והרוך,
ומתק-העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך.
"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."
ויש כי נדמה לי, עם רדת היום,
בשלוט בי תוגת-דמדומים,
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים:
"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."
|
|
מילים: רחל בלובשטיין לחן: משה ביק כתיבה: סוף תרפ"ח
|
לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ, הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ:
"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר, הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ, וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ.
"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, בִּשְׁלֹט בִּי תּוּגַת-דִּמְדּוּמִים, עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים:
"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."
לא פעם, בקיץ, עם רדת היום, לאור השקיעה הדועך, הלכתי אלייך ועת ארוכה הקשבתי לקול זמרתך:
"קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."
וחי בי הזכר הזה הנוהר, השקט הזה והרוך, ומתק-העצב אשר זמרתך ידעה על הנפש לנסוך.
"קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."
ויש כי נדמה לי, עם רדת היום, בשלוט בי תוגת-דמדומים, עדיין כקדם קולטת אוזני הלחן ההוא התמים:
"קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."
|
|
 |
|
ביצוע נוסף: לוסי ארנון.
הלחן המוכר יותר לשיר זה נכתב לפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ו בידי שולמית ליפשיץ
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.