רְחוֹבוֹת אַתְּ בִּיהוּדָה
מָה אֹהַב אוֹתָךְ,
כָּל לִבִּי כָּל נַפְשִׁי
נְתוּנִים הֵם לָךְ!
כָּל הַלַּיְלָה אִישַׁן דֹם
וְעַל רְחוֹבוֹת אֶחְלֹם
רְחוֹבוֹת שֶׁבִּיהוּדָה.רחובות את ביהודה
מה אוהב אותך,
כל לבי כל נפשי
נתונים הם לך!
כל הלילה אישן דום
ועל רחובות אחלום
רחובות שביהודה.
|
|
|
מילים: לא ידוע
לחן: עממי כליזמרי
|
|
רְחוֹבוֹת אַתְּ בִּיהוּדָה
מָה אֹהַב אוֹתָךְ,
כָּל לִבִּי כָּל נַפְשִׁי
נְתוּנִים הֵם לָךְ!
כָּל הַלַּיְלָה אִישַׁן דֹם
וְעַל רְחוֹבוֹת אֶחְלֹם
רְחוֹבוֹת שֶׁבִּיהוּדָה. רחובות את ביהודה
מה אוהב אותך,
כל לבי כל נפשי
נתונים הם לך!
כל הלילה אישן דום
ועל רחובות אחלום
רחובות שביהודה.
|
גרסת בן שמן מפי זאבה זבידוב (נ' 1930, דגניה ב')
|
בֶּן שֶׁמֶן בִּיהוּדָה
מַה אֹהַב אוֹתָךְ
כָּל לִבִּי, כָּל נֶפְשִׁי
נְתוּנִים לָךְ.
כָּל הַלַּיְלָה אֶשְׁכַּב דֹּם
רַק עָלַיִךְ אֶחֱלֹם
בֶּן שֶׁמֶן בִּיהוּדָה בן שמן ביהודה
מה אוהב אותך
כל לבי, כל נפשי
נתונים לך.
כל הלילה אשכב דום
רק עליך אחלום
בן שמן ביהודה
 פרטים נוספים
על הגרסה: את השיר למדה זאבה מבוגרי בן-שמן שבאו להכשרה בדגניה ב' (1939-40). רובם עלו אח"כ להגשמה בכפר-הדייגים היהודי הראשון בארץ שהוקם בעתלית (אח"כ קיבוץ נוה-ים).
|
גרסת דגניה ב'
|
דְּגַנְיָה בֵּית בְּעֵמֶק הַיַּרְדֵּן
מָה אֹהַב אוֹתָךְ
כָּל לִבִּי וְכָל נַפְשִׁי
נְתוּנִים לָךְ
כָּל הַלַּיְלָה אֶשְׁכַּב דֹּם
רַק עָלַיִךְ אֶחֱלֹם
דְּגַנְיָה בֵּית שֶׁלָּנוּ! דגניה בית בעמק הירדן
מה אוהב אותך
כל לבי וכל נפשי
נתונים לך
כל הלילה אשכב דום
רק עליך אחלום
דגניה בית שלנו!
פרטים נוספים
על הגרסה: נורית לוז, ילידת הקבוצה, מספרת: אסף אגין וזאבה זבידוב, שניהם נולדו בקבוצה ב-1930, מספרים (כעדי ראייה ושמיעה) שהיו אלה בוגרי "בן שמן" שבאו להכשרה בדגניה ב' (1939-40) הם שהביאו אתם את "המנון בן-שמן" לדגניה ב'.
יהודית הס-סלע-וינר (מוסיקאית), היחידה מביניהם שנשארה בדגניה ב', היא שהפכה את המנון בן-שמן להמנון דגניה ב' בשינויים קלים בלבד*. אסף וזאבה, שניהם לא הכירו/זכרו את "הללו לדבורה" ששרנו פעמים רבות כבית שני ל"המנון" (אצלי זה בא אוטומטית). אין לי מושג מי לימד אותנו את הצירוף הזה של ההמנון ל"הללו לדבורה".
קיימת אפשרות נוספת, פחות סבירה לאור עדויותיהם של אסף ושל זאבה, כי את השיר הביאו לדגניה ב' גורדוניסטים שעלו ארצה ב-1933, עבדו תחילה ברחובות ובשנת 1934 עברו לדגניה ב'. הוריה של לוז היו בין אותם הגורדוניסטים.
*מנגינת השורה הראשונה שונתה מעט (ביחס לגרסאות אחרות הידועות לנו), ככל הנראה כדי להקל על תופעת צימרמן. (ראו הפניה לביצוע ב"על השיר")
נורית מציינת כי לשורה השלישית בבית הראשון וריאציה הזכורה לחלק מהחברים: "כָּל נַפְשִׁי וּמְאוֹדִי".
|
גרסת באר-אורה מפי אסתר זינגר (נ' 1945)
|
בְּאֵר אוֹרָה, בְּאֵר אוֹרָה
מָה אֹהַב אוֹתָךְ
כָּל לִבִּי וְנַפְשִׁי
נְתוּנִים רַק לָךְ!
כָּל הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם
רַק עָלַיִךְ אֶחֱלֹם
בְּאֵר אוֹרָה שֶׁבַּדָּרוֹם. באר אורה באר אורה
מה אוהב אותך
כל ליבי ונפשי
נתונים רק לך
כל הלילה והיום
רק עלייך אחלום
באר אורה שבדרום
פרטים נוספים
על הגרסה: מספרת אסתר זינגר: "השיר היה מושר כשהיו נוסעים לגדנ"ע בבאר-אורה".
אליהו הכהן, מפקד חוות באר-אורה בשנות החמישים, זוכר גם הוא את השיר.
|
גרסת ביצרון מפי אורה בן יוסף
|
ביצרון ביצרון
מה אוהב אותך
כל ליבי ונפשי
נתונים רק לך
כל הלילה אשכב דום
רק על ביצרון אחלום
ביצרון שבדרום
רק עלייך אחלום
|
|
|
|
ביצוע: זמרשת, משתתפי האירועשנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08
גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
מובילי השירה בשיר זה: חבורת "הרחובותים"
עוד באותה מנגינה: "הללו לדבורה", ושם מידע נוסף על מקור המנגינה.
האזינו לגרסה של דגניה ב' בסרטון חגיגות היובל לקבוצה (תזמון 1:11).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
שלמה טולדו, מנהל מחלקת אומנויות הבמה והפקות בעיר רחובות, מספר על המנונה החדש של העיר רחובות:
הרעיון היה של הכוריאוגרפית שרון גרסון, ילידת העיר רחובות, שגדלה כמו רוב ילדי העיר על השיר "רחובות את ביהודה". היא הגיעה אל וועדת ההיגוי של חגיגות ה- 120 לעיר רחובות, עם רעיון לחבר ריקוד פשוט וחביב שכל ילדי העיר ילמדו וירקדו בחגיגות.
גרסון חברה אל המנהל המוסיקלי של בימת הנוער - גם הוא בן העיר ומוסיקאי מוכשר, והוא שילב בין סלוגן החגיגות "מרגישים את הקצב ברחובות" ובין השיר "רחובות את ביהודה", והרי הימנון קליט בין שתיים וחצי דקות.
בהקלטת השיר השתתפו הזמר מומי לוי - בן העיר וקובי מור - זמר השר בחבורת הזמר הרחובותיים, לצד קבוצת בנות מוכשרות מבימת הנוער.לאחר שהוקלט ההימנון, שוכפלו עשרות דיסקים, ושרון גרסון יצאה לכל בתי הספר, הגנים, להקות המחול והסטודיו בעיר ללמד את המורים, הגננות והמדריכים את הריקוד. מאז מתפשטים הריקוד והשיר ברחובות!
וידיאו:
