שבת המלכה (לחן מינקובסקי - הלחן המוכר) ♫

דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 181:

משירי הילדים הראשונים של ביאליק, נכתב בשנים שבהן לימד המשורר ב"חדר המתוקן" באודסה (1900 - 1903) ושקד יחד עם שותפו להוראה, ש' בן ציון, על תכנון מקראות וקבצים לילדים, שיקנו את השפה העברית כשפה חיה ומדוברת".

חנן זוסמן כתב על הקשר של ביאליק להלכה (ראה כאן) וכן על השיר:

כבר משמו של השיר ניתן להבחין בחשיבות שייחס ביאליק לאותו רצף עם מסורת ישראל. ביאליק בחר בכינוי "שבת המלכה" שמקורו בדברי חכמים בהתייחסם לשבת. הגמרא במסכת שבת קי"ט מספרת: "רבי חנינא מעטף (=היה מתעטף בבגדים נאים) וקאי בפני דמעלי שבתא (= והיה עומד עם כניסת השבת) ואמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא. רבי ינאי אמר בואי כלה בואי כלה."

מבנה השיר מבוסס למעשה על המזמור "שלום עליכם" אותו נוהגים לשיר לאחר החזרה מתפילת ערבית של שבת ולפני הקידוש. המזמור שמקורו קדום ועלום מבוסס על דברי הגמרא במסכת שבת קי"ט, שבשובו של אדם מבית הכנסת מלווים אותו לביתו שני מלאכים. כמו המזמור אף שירו של ביאליק מכיל ארבעה בתים (למִצער הבית הרביעי לא נכלל בגרסה המולחנת) שבכולם פנייה ישירה למלאכים. הפנייה זהה לזאת המצויה במזמור (שלום עליכם, בואכם לשלום, ברכונו לשלום וצאתכם לשלום). ביאליק לא רק בנה את שירו ע"פ מבנה המזמור אלא התייחס לטקס קבלת שבת שיסודו במסורת שהתחדשה בצפת במאה ה-16 ע"י המקובל רבי יצחק לוריא (האר"י) ותלמידיו.

"הנה היא יורדת הקדושה הברוכה": יש בשיר ניסיון להמשיג ולהמחיש את מושג "כניסת השבת" – מושג רוחני מופשט ולגמרי לא פשוט לתפיסה לילדים להם מיועד השיר – כאילו ניתן לחוש את אותה כניסה. עוד נקודה מעניינת בבית הראשון היא ההרמוניה בין האדם והטבע. הדובר בשיר מבחין בכניסת השבת תוך שהוא מתבונן בבריאה – החמה המסתלקת מצמרות האילנות – וחש בשינוי שמתחולל בה. יש לפניניו חיבור ואיחוד בין האדם והטבע כשהשבת היא המביאה הרמוניה זו.

בהמשך השיר שזורים ומשובצים כל הטקסים והמצוות שנִתְקנו בשבת: תפילה ("קיבלנו שבת בתפילה וברננה"), עריכת השולחן מבעוד יום ("שם ערוך השולחן"), הדלקת נרות ("הנרות יאירו"), ניקוי הבית וייפוּיוֹ ("כל פינות הבית יבהיקו יזהירו"), לבוש מכובד וחגיגי (בגדי חמודות), מצוות אכילת שלוש סעודות בשבת ומצוות מנוחה.

שתי נקודות נוספות בולטות בשיר: שני בתיו האחרונים (המושרים) הם למעשה דיאלוג ישיר בין הדובר ובין השבת. לפניניו מצב של קרבה בלתי אמצעית ואינטימיות בין האדם ובין השבת. אינטימיות זאת אינה מופיעה עדיין בבית הראשון אלא היא תחושה הנבנית בהדרגתיות. הנקודה השנייה היא שמהשיר נעדרים כל איסורי המלאכה השונים של שבת. נראה לי שהסיבה לכך אינה רק גילם הרך של הקוראים אלא גם גישתו הכללית של ביאליק להלכה העברית. גישה המדגישה את הטקסים ובאותה עת מרככת את היסודות המגבילים (מצוות לא-תעשה), מה שביאליק כינה במקום אחר "פניה הזועפות של ההלכה". כאמור חשוב לציין שלשיר בית רביעי ששיאו פרידה מהשבת היוצאת וציפיה לשבת הבאה.

[חנן זוסמן כתב את המאמר ב-2008 "לזכרה של ידידות חמה בין המשורר הלאומי ומשפחתי", והוא התפרסם לראשונה כאן ב"זֶמֶרֶשֶׁת"]

ביצועים נוספים:

• להקת הרבנות הצבאית הראשית
• יהורם גאון (ביצוע במלרע)
• בנות חווה
• שלישיית אף אוזן גרון 
• המקהלה הישראלית הקאמרית ע"ש גארי ברתיני (עיבוד: שרה שֹהם)
• המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים (עיבוד: שרה שהם) מתוך המופע "אימא אודסה", 25.3.2018.
• זמרי המדריגל בניצוחה של עוזית זדרויביץ' (עיבוד: שרה שֹהם) מתוך הופעה חיה בכנסיית סט. ג'והן, חיפה
• ליאו פטמן (Leo Fettman) – בביצוע זה מושר גם הבית הרביעי
• בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner) (עברית-אנגלית)
• בינה לנדאו (Bina Landau)
• דודו זכאי
• חני נחמיאס (לצפייה, תזמון 15:00)

לשיר לחנים נוספים. מלבד שבעת הלחנים המוקדמים הנמצאים בזמרשת, יש גם לחנים מאוחרים יותר:

• מוזיקה למקהלה שכתב יחזקאל בראון – האזינו למקהלת לי-רון
• לחן משנות השבעים מאת נורית הירש – צפו בביצוע רותי נבון
• לחן מאת ג'קי מייקה משנת 1980 – האזינו לביצועו
• לחן חדש מאת עתליה לביא – האזינו לביצועה
• לחן מאת חיים פרחי (2026) - האזינו לביצועו בעיבוד רמי בר-דוד

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.