מילים
עַד יָפוּצוּ אוֹיֵב וָצַר.
אֲנַחְנוּ דְּרוּכִים, דְּרוּכִים בַּמּוֹלֶדֶת,
נִהְיֶה לָהּ מָגֵן וּמִבְצָר.
כִּתָּתֵנוּ בַּלַּיְלָה צוֹעֶדֶת
טוֹבְלָה טְבִילַת אֵשׁ וְעָשָׁן
בְּכָל הַר וָגַיְא בַּמּוֹלֶדֶת,
חֵיל צִיּוֹן לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן.
בִּנְתִיבָה שׁוֹמְמָה וּבוֹדֶדֶת
גּוּף וָגוּף מִתְרַטֵּט כְּמֵיתָר,
לִבּוֹתֵינוּ עִם לֵב הַמּוֹלֶדֶת
הוֹלְמִים אָז בְּוָאדִי נִסְתָּר.
לָרוֹבֶה יָד וְיָד נִצְמֶדֶת...
הָעַיִן חַדָּה וְחוֹשֶׁדֶת,
נִיד עֵץ מְזִמּוֹת יַחֲרֹשׁ,
עֲמֻקָּה הַשָּׁעָה בַּמּוֹלֶדֶת
לִשְׁרִיק הַפָּגָז עַל הָרֹאשׁ.
וּבְתוֹךְ לֶהָבָה מְרַקֶּדֶת
צָף זֵכֶר פְּרִידָה לֹא נִשְׁכָח,
יֵשׁ אַחַת אֵי שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת
אֲשֶׁר אֲהַבְנוּהָ כָּל כָּךְ.
לָרוֹבֶה יָד וְיָד נִצְמֶדֶת...
הקלטות (6)
ביצוע
על השיר
ר' השיר בלחן יואל ולבה.
מרק לברי, בראיון לציפי פליישר 3.9.1963 ("התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", עמ' 332):
זה היה בדיוק ב-15 במאי 1948. זו היתה דרישה נמרצת של בן-גוריון, כי לא היה לנו שום שיר לכת, והוא דרש שנכתוב משהו. סגרו אותנו בחדר, את ברוידס ואותי, ובמשך לילה אחד כתבנו את השיר. בבוקר הסרטנו, והשיר הפך לשיר הלכת של ההגנה של אז.
ומתוך שיחה של מרק לברי עם מאיר הרניק בקול ישראל, 23.1.1963 [תקציר בידי בתיה באיאר, מובא שם, עמ' 335-334]:
ב-15 במאי היו צריכים לנגן שיר לכת ברדיו, גם בשביל הצבא החדש . . . בבוקר ה-15 במאי הסריטו את השיר ב"בית הבימה". ההסרטה הראשונה הופרעה על ידי קולות ההפצצה על תל-אביב. קולות אלה נכנסו להקלטה, וכך הוא שודר תחילה בארצות הברית (הדפסת התקליט נעשתה בארה"ב) וגם בארץ.
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
