מילים

נָשׁוּטָה, נָשׁוּטָה, הַחוֹף מִתְרַחֵק לוֹ,
יַלְדִּי הָאוֹבֵד.
גַּלִּים וְכוֹכֶבֶת וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת,
הַלַּיְלָה יוֹרֵד.

עוֹד נַחְזֹרָה, שׁוּב נַחְזֹרָה,
וְהָרוּחַ תִּרְעַשׁ חֲזָקָה,
וְשִׁירִים יַעֲלוּ מִסִּפּוּן וּמִתֹּרֶן,
עוֹד נַחְזֹר וְנָשִׁיבָה נָקָם.

נָשׁוּטָה, חֶבְרַיָּא, נֵכָר יַעֲטֵנוּ
בְּרוּחַ קָרָה.
זָרִים בְּבֵיתֵנוּ, אַיֵּה סְפִינָתֵנוּ,
אַרְצִי הַסְּגוּרָה?

עוֹד נַחְזֹרָה...
מקור: "משפחת הפלמ"ח" , ידיעות אחרונות , 1976 , 129

הקלטות (4)

0:00 0:00
עיבוד: גיל אלדמע
שנת הקלטה: 1976

מתוך "למרחקים מפליגות הספינות", אוסף שירי נמל וים לציון 70 לנמל תל-אביב בעריכת נחום (נחצ'ה) היימן

נכלל בסדרת/מארז התקליטורים למרחקים מפליגות הספינות
נכלל בתוכנית הטלוויזיה על הדשא בקיבוץ מגל
הקלטת זמרדע ביצוע
0:00 0:00
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 16.4.1997
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים באתר הספרייה הלאומית. ניתן להאזין להקלטה המלאה. (תזמון: 01:45:50)

בביצוע זה, המקצב בתחילת הפזמון הוא בסינקופה ולא כשיר לכת.

ביצוע
0:00 0:00
שנת הקלטה: 2002
מקור: תקליטור חבורת שהם - "שתי מנדולינות"
נכלל בתקליטור: שתי מנדולינות

על השיר

על נסיבות חיבור השיר סיפר המחבר (מתוך מכתב ששלח לידידו יהודה בן-צור, 2008):

השיר שבא לעולם בימים ההם קשור אף הוא בחברנו יוחאי [בן-נון; ראו גם שיר הקברניט – זֶמֶרֶשֶׁת]. נסענו יחדיו באוטובוס. כבר אינני זוכר אם היה זה "אגד" או אוטו ערבי. זכור לי שעצרנו בנצרת. יוחאי שר לי את המנגינה הרוסית שמצאה חן בעיניי. תוך כדי נסיעה חיברתי את המילים. כך בא לעולם השיר [...] העוסק בגירוש המעפילים מחיפה לקפריסין ומסתיים בשורה: "עוד נחזורה, שוב נחזורה והרוח תרעש חזקה / ושירים יעלו מסיפון ומתורן / עוד נחזור ונשיבה נקם". שירי העפלה נוספים חוברו בנסיבות אחרות. שים לב, יהודה, בכל השירים האלה קיים מרכיב העתיד כיסוד מכריע. "יום יבוא!" היה כוח עצום בשירי המאבק וההעפלה."


על פי "ואלה השירים" (רשימת התוכן) של הספר "משפחת הפלמ"ח", מנגינת השיר היא "עממית (רוסית)". חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ' מציין כי השיר הופיע בדפוס לראשונה בשירון של הפלמ"ח "בפתח אהלינו" (צרור פזמונים, מס' 2, עמ' 16) תחת השם "קפריסין" ולידו צוין "מנגינה רוסית - גרמנסקי, גרמנסקי", וכי על פי מאיר נוי "בפתח אהלינו" הייתה בעצם סדרה של 4 שירונים שיצאו בין השנים 1945-47. הניסיונות לאתר את "גרמנסקי גרמנסקי" (גם על פי התעתיק הקירילי) עלו בתוהו. 

ב-23.10.2014 נבדקה סוגיית שם השיר ומקורו עם חיים גורי, מחבר השיר. לדבריו השיר לא מדבר על קפריסין; הוא קרא (ועדיין קורא) לשירו "נשוטה, נשוטה" ומעולם לא קרא לו בשם "קפריסין". עוד הוסיף כי כתב את השיר למנגינה שהכיר ואין לו מושג מה זה "גרמנסקי, גרמנסקי". "נשוטה, נשוטה" היה השיר השני שכתב, וזאת לבקשתו של יצחק שדה.

ב- 14.1.2020, הבהיר פרופ' דוד אסף, כי על פי הקדשה שנמצאת על עותק החוברת 'בפתח אהלינו', שנכתבה ביום 12.1.1946, ברור שהחוברת יצאה בסוף 1945.

מקור המנגינה אותר חלקית: מנגינת הפזמון של "נשוטה נשוטה" היא בקירוב מנגינת חלק הפזמון של הרומאנסה הרוסית Бубенцы ("פעמוני מזחלת") - ראו את השיר "מצילות" שהוא תרגום שיר המקור, ושם מילים, הקלטה ותווים של המקור ומידע נוסף. הזהות בין הלחנים אינה מדויקת (במיוחד בשורה השנייה של הפזמון), אך בולטת בשורה השלישית של הפזמון, שמנגינתה אינה טריוויאלית.

יש לציין כי בין מנגינת הבית של "נשוטה נשוטה" לבין מנגינת הבית של הרומאנסה הרוסית אין כל דמיון, ומקור מנגינת הבית בשיר העברי טרם אותר.


ביצועים נוספים:

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (3)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם