מילים

אִם לָנוּ עָבָר וְאָרֹךְ הָאֶתְמוֹל
וְטוֹב הַדָּבָר וְחָבִיב הוּא הָעוֹל
לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ, לִסְבֹּל וְלִפְעֹל
הַקְרֵב הַקָּרְבָּן וְסֵבֶל נִפְעַל (או שמא: נִפְעֹל לצורך חרוז?)
עֵינֵינוּ צוֹפוֹת אַךְ קָדִימָה
מוֹלֶדֶת נִכְסֶפֶת נָקִימָה.

אָרֹךְ הָאֶתְמוֹל וְעָמוּס הֶעָבָר
הַנֶּפֶשׁ לִדְרוֹר הִיא שׁוֹאֶפֶת
אֲנַחְנוּ נָגֹל מוּעָקַת הַמִּדְבָּר
נַרְבֶּה אֶת הַחֹרֶשׁ נַרְחִיב שְׂדוֹת הַבַּר
צוֹפִים! לֶעָתִיד הַמְּאֻשָּׁר כֹּה נִגְבַּר
נָקִימָה מוֹלֶדֶת נִכְסֶפֶת.

על השיר

המילים נדפסו בחוברת פנימית לשירה בציבור בגימנסיה העברית בירושלים תש"ג 1943 וכן בחוברת לשירה בציבור עבור "בית המדרש למורים העברי" בעריכת מקס למפל (תש"י 1950). כמו כן, הטקסט נמצא גם בפנקסי השירים הפרטיים של איה רופין (עמ' 121), של אברהם דגן (בודא) (עמ' 43) ושל שולה לביאל (פנקס שני, עמ' 66). 

למרות שמחבר המילים והלחן מזוהה, אינני יודעים לפי איזה לחן זומר השיר. נשמח לאיתור הלחן.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם