שִׁמְעוּ נָא שִׁמְעוּ נָא כָּל הַיְּלָדִים שִׁמְעוּ נָא שִׁמְעוּ נָא כָּל הַיְּלָדִים. אִם תֵּשְׁבוּ כֻּלְּכֶם כֻּלְּכֶם בִּמְנוּחָה מַעֲשִׂיָּה לָכֶם אֲסַפֵּרָה אִם כָּל הַיְּלָדִים יֵשְׁבוּ בִּמְנוּחָה מַעֲשִׂיָּה לָכֶם אֲסַפֵּרָה: הָיֹה הָיָה גַּן גָּדוֹל בַּגַּן פְּרָחִים יָפִים וּבֵין הַפְּרָחִים אֲשֶׁר שָׁם צָמְחוּ מַלְאָכים קְטַנִּים וְיָפִים. שֶׁקֶט, לַיְלָה, עֵת חֹשֶׁךְ סָבִיב מַלְאָכים עָפִים הָעִירָה, וְאֶת הַיְּלָדִים אֲשֶׁר כְּבָר יָשְׁנוּ בֵּרְכוּ וְשָׁבוּ הַיַּעְרָה.שמעו נא שמעו נא כל הילדים שמעו נא שמעו נא כל הילדים אם תשבו כולכם כולכם במנוחה מעשייה לכם אספרה אם כל הילדים ישבו במנוחה מעשייה לכם אספרה היה היה גן גדול בגן פרחים יפים ובין הפרחים אשר שם צמחו מלאכים קטנים ויפים שקט לילה עת חושך סביב מלאכים עפים העירה ואת הילדים אשר כבר ישנו ברכו ושבו היערה

הגננת יהודית לנדו-זילברשטיין עם ילדי גן הילדים "תרבות" בעיר לִידָה, תר"צ (1929-1930). יהודית נהגה לשיר את השיר לילדי הגן.