הקטן
גופן
הגדל
גופן
שיר השומר

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: עמנואל לין (לינקובסקי)
לחן: בנימין עומר (חתולי)
כתיבה: 1938
הלחנה: 1939

מֵעַל הַמִּגְדָּל סָבִיב אַשְׁקִיפָה,
עֵינִי תִּגְמַע מֶרְחַקִּים,
אֶרֶץ רוֹגַעַת בִּדְמִי הַלֵּיל,
הוֹי, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

חֲלִיל רוֹעִים יָרֹן
גּוֹלְשִׁים עֶדְרֵי הַצֹּאן,
מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?
רוּחַ מִיָּם הָמָה,
בֵּין שִׁבֳּלֵי קָמָה,
מַה לִּי וּמִי לִי עוֹד, כְּנַעַן?

סַהַר עָלָה מִן הֶהָרִים
הָעֵמֶק עָטָה עֲרָפֶל
אֵי שָׁם נוּגוֹת הַתַּן מְיַלֵּל
הוֹ, שׁוֹמֵר, מַה מִּלֵּיל?

חֲלִיל רוֹעִים...
מעל המגדל סביב אשקיפה,
עיני תגמע מרחקים,
ארץ רוגעת בדמי הליל,
הוי, שומר, מה מליל?

חליל רועים ירון
גולשים עדרי הצאן,
מה לי ומי לי עוד, כנען?
רוח מים המה,
בין שיבולי קמה,
מה לי ומי לי עוד, כנען?

סהר עלה מן ההרים
העמק עוטה ערפל
אי שם רחוק התן מיילל
הו שומר מה מליל

חליל רועים...


 פרטים נוספים
ביצוע: אורה זיטנר
שנת הקלטה: 1995
מקור: תקליטור "למדבר", אורה זיטנר

כלי הקשה: יובל מיצנמכר



הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: מקהלת לי-רון
עיבוד: שרה שוהם
שנת הקלטה: 2002
נכלל בתקליטור: מקהלת לי-רון 2002

ניצוח וניהול מוזיקלי: רונית שפירא
פסנתר: טניה קופילב
 
העיבוד יצא לאור בהוצאת Carus, גרמניה ומופץ בין מנצחי המקהלות ברחבי העולם.
לעיבוד גרסה לקולות שווים וגרסה למקהלה מעורבת.


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: נעמי צורי
שנת הקלטה: 1951
פסנתר: יוחנן בוהם


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: עידית סולקין
שנת הקלטה: 1996
הוקלט במסגרת: שאו ציונה שיר וזמר


פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: איה עזריאלנט
עיבוד: אבנר קנר
שנת הקלטה: 1998
נכלל בתקליטור: איה - שירים שנולדו לפני



פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: זמרשת, משתתפי האירוע
שנת הקלטה: 19.12.2008
מקור: אתר זמרשת

גיטרה והובלת שירה: נגה אשד
 

מתוך אירוע זמרשת מס' 9, שהתקיים במרכז שטיינברג בחולון, 19.12.2008.

על השיר

ביצועים נוספים:


נחומי הרציון, "מעל המגדל: על שירי הזמר של תקופת חומה ומגדל ועל האופרה העברית הראשונה "דן השומר", בתוך "ימי חומה ומגדל 1939-1936" (יד בן צבי, תשמ"ז), עמ' 202-201:

תחילה חובר הלחן בידי בנימין עומר ב-1938, בהתפעמות פסטורלית ותחושת סינתזה בין אהבה ונוף, ובמצב של לחן-ללא-מלים הושם במגירה וחיכה ליומו. זה בא בסוף 1939, כשהועלתה בקיבוץ הצגת "מרד החשמונאים" שעומר התבקש לחבר לה מוסיקה. לצורך אחת מתמונות הנוף הליליות הוציא עומר אחר כבוד את הלחן הגנוז ומלותיו של עמנואל לין עיצבו אותו סופית והפכו אותו לשיר ייצוגי של התקופה".

מקור הביטוי "שומר מה מליל" בספר ישעיהו כ"א 11. תמר וולף-מונזון ("לנוגה נקודת הפלא: הפואטיקה של אורי צבי גרינברג", עמ' 327) משערת שטורו הפובליציסטי של אורי צבי גרינברג "שומר מה מליל" (התפרסם ב"דבר" תרפ"ו) הביא את הביטוי למודעות בולטת באותה תקופה, ונכנס ל"שיר השומר" אולי באופן לא מודע. ב"ספר הקטרוג והאמונה" מקלל גרינברג את משמר העמק ומכנהו "הפקר העמק".

מספרת רחל עזריה:

בתקופה שבה הלילה הפך למאיים ולצופן סכנה, חל גם שינוי באיש הלילה. "השומר" משנות העשרה והעשרים הרוכב על סוסו, ניצב עתה בראש מגדל שמירה גבוה וצופה למרחק כדי לקדם כל רעה. השיר המייצג זאת הוא השיר שלפנינו "מעל המגדל" שכתבו עמנואל לין ובנימין עומר ממשמר העמק, בשנת 1938, שבו רואים אנו את המעבר מהסימבוליות ההרואית של אלכסנדר זייד, השומר על הסוס, ועד השומר, הנמצא בראש מגדל שמירה גבוה.

השיר נכתב לצורך הצגת חנוכה שנערכה במוסד החינוכי במשמר העמק. אולם מחוץ לקיבוץ היה לאחד מסמלי ההתיישבות בתקופת "חומה ומגדל" (1939-1936). בשנים אלה הלילה מקבל משמעות ציונית נעלה.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.

תווים


תיווי: הלל אילת
תגיות

מקהלות   מקצועות   שירי רועים   שירים קאנוניים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם