נחומי הרציון, "מעל המגדל: על שירי הזמר של תקופת חומה ומגדל ועל האופרה העברית הראשונה "דן השומר", בתוך "ימי חומה ומגדל 1939-1936" (יד בן צבי, תשמ"ז), עמ' 202-201:
תחילה חובר הלחן בידי בנימין עומר ב-1938, בהתפעמות פסטורלית ותחושת סינתזה בין אהבה ונוף, ובמצב של לחן-ללא-מלים הושם במגירה וחיכה ליומו. זה בא בסוף 1939, כשהועלתה בקיבוץ הצגת "מרד החשמונאים" שעומר התבקש לחבר לה מוסיקה. לצורך אחת מתמונות הנוף הליליות הוציא עומר אחר כבוד את הלחן הגנוז ומלותיו של עמנואל לין עיצבו אותו סופית והפכו אותו לשיר ייצוגי של התקופה".
מקור הביטוי "שומר מה מליל" בספר ישעיהו כ"א 11. תמר וולף-מונזון ("לנוגה נקודת הפלא: הפואטיקה של אורי צבי גרינברג", עמ' 327) משערת שטורו הפובליציסטי של אורי צבי גרינברג "שומר מה מליל" (התפרסם ב"דבר" תרפ"ו) הביא את הביטוי למודעות בולטת באותה תקופה, ונכנס ל"שיר השומר" אולי באופן לא מודע. ב"ספר הקטרוג והאמונה" מקלל גרינברג את משמר העמק ומכנהו "הפקר העמק".
מספרת רחל עזריה:
בתקופה שבה הלילה הפך למאיים ולצופן סכנה, חל גם שינוי באיש הלילה. "השומר" משנות העשרה והעשרים הרוכב על סוסו, ניצב עתה בראש מגדל שמירה גבוה וצופה למרחק כדי לקדם כל רעה. השיר המייצג זאת הוא השיר שלפנינו "מעל המגדל" שכתבו עמנואל לין ובנימין עומר ממשמר העמק, בשנת 1938, שבו רואים אנו את המעבר מהסימבוליות ההרואית של אלכסנדר זייד, השומר על הסוס, ועד השומר, הנמצא בראש מגדל שמירה גבוה.
השיר נכתב לצורך הצגת חנוכה שנערכה במוסד החינוכי במשמר העמק. אולם מחוץ לקיבוץ היה לאחד מסמלי ההתיישבות בתקופת "חומה ומגדל" (1939-1936). בשנים אלה הלילה מקבל משמעות ציונית נעלה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
פרטים נוספים
