על הדרך עץ עומד (תרגום בנימין טנא)

העתקת מילות השיר

עַל הַדֶּרֶךְ עֵץ עוֹמֵד הוּא עוֹמֵד שָׁחוּחַ צִפּוֹרֵי הָעֵץ כֻּלָּן נִתְפַּזְּרוּ בָּרוּחַ לַמִּזְרָח, לַמַּעֲרָב וְיִתְרָן הִדְרִימוּ וְהָעֵץ הֻפְקַר בָּדָד לַסּוּפוֹת יָהִימוּ אָז לְאִמָּא סַחְתִּי כָּךְ "תְּנִי, אִמִּי, אַל פַּחַד וּבִן רֶגַע אֶהֱפֹךְ לְצִפּוֹר פּוֹרַחַת וְאֵשֵׁב לִי עַל הָעֵץ וּמִזְמוֹר אַנְעִימָה לוֹ בַּחֹרֶף נֶחָמָה הוּא יְהִי, הוֹי אִמָּא" אָמְרָה הָאֵם: "אַל נָא בְּנִי" וּדְמָעוֹת הִזִּילָה "פֶּן בְּנִי עַל זֶה הָעֵץ לִי תִּקְפָּא חָלִילָה" "עַל עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת צַר, הוֹי אִמָּא," סַחְתִּי וַאֲזַי מִנֵּיה וּבֵיה לְצִפּוֹר הָפַכְתִּי תֵּבְךְּ אִמִּי: "הוֹי אִיצִיק בְּנִי, קַח בְּשֵׁם שָׁמַיִם לְפָחוֹת קַח נָא סוּדָר כִּי תִּצְטַנֵּן בֵּינְתַיִם עַרְדָּלֶיךָ קַח אִתְּךָ כִּי עַז הַחֹרֶף יְהִי הַפַּרְוָה רְכֹס הֵיטֵב אוֹי לִי, בְּכִי וָנֶהִי! וְאַל תִּשְׁכַּח הָאֲפֻדָּה לְבַש אוֹתָהּ, פּוֹחֵחַ אִם בֵּין שׁוֹכְנֵי עָפָר אֵינְךָ רוֹצֶה לְהִתְאָרֵחַ" בְּדֵי עָמָל אֶפְרֹשׂ כְּנָפַי כִּי רַב, כִּי רַב הַלְּבוּשׁ הוּא שֶבּוֹ עָטוֹף עָטְפָה אִמִּי בֶּן כָּנָף חָלוּשׁ הוּא וּבְעֵינֵי אִמִּי אָצִיץ נַפְשִׁי בִּי מִשְׁתּוֹחַחַת מָנְעָה מִמֶּנִּי אַהֲבָתָהּ לִהְיוֹת צִפּוֹר פּוֹרַחַת על הדרך עץ עומד הוא עומד שחוח ציפורי העץ כולן נתפזרו ברוח. למזרח, למערב ויתרן הדרימו והעץ הופקר בדד לסופות יָהימו. אז לאמא סחתי כך "תני, אמי, אל פחד ובן רגע אהפך לציפור פורחת. ואשב לי על העץ ומזמור אנעימה לו בחורף נחמה הוא יהי, הוי אמא". אמרה האם: "אל נא, בני" ודמעות הזילה "פן בני, על זה העץ לי תקפא חלילה". "על עינייך היפות צר, הוי אמא", סחתי ואזי מניה וביה לציפור הפכתי. תֵּבְך אמי: "הוי איציק בני, קח בשם שמיים לפחות קח נא סודר כי תצטנן בינתיים. ערדליך קח איתך כי עז החורף יהי הפרווה רכוס היטב אוי לי בכי ונהי! ואל תשכח האפודה לבש אותה, פוחח אם בין שוכני עפר אינך רוצה להתארח". בדי עמל אפרוש כנפי כי רב, כי רב הלבוש הוא שבו עטוף עטפה אמי בן כנף חלוש הוא. ובעיני אמי אציץ נפשי בי משתוחחת מנעה ממני אהבתה להיות ציפור פורחת.
מילים: יצחק (איציק) מנגר
תרגום/נוסח עברי: בנימין טנא
לחן: לא ידוע (יידי)
כתיבה: 1938
הלחנה: ?
תרגום/נוסח עברי: ?

עַל הַדֶּרֶךְ עֵץ עוֹמֵד
הוּא עוֹמֵד שָׁחוּחַ
צִפּוֹרֵי הָעֵץ כֻּלָּן
נִתְפַּזְּרוּ בָּרוּחַ

לַמִּזְרָח, לַמַּעֲרָב
וְיִתְרָן הִדְרִימוּ
וְהָעֵץ הֻפְקַר בָּדָד
לַסּוּפוֹת יָהִימוּ
אָז לְאִמָּא סַחְתִּי כָּךְ
"תְּנִי, אִמִּי, אַל פַּחַד
וּבִן רֶגַע אֶהֱפֹךְ
לְצִפּוֹר פּוֹרַחַת

וְאֵשֵׁב לִי עַל הָעֵץ
וּמִזְמוֹר אַנְעִימָה
לוֹ בַּחֹרֶף נֶחָמָה
הוּא יְהִי, הוֹי אִמָּא"

אָמְרָה הָאֵם: "אַל נָא בְּנִי"
וּדְמָעוֹת הִזִּילָה
"פֶּן בְּנִי עַל זֶה הָעֵץ
לִי תִּקְפָּא חָלִילָה"

"עַל עֵינַיִךְ הַיָּפוֹת
צַר, הוֹי אִמָּא," סַחְתִּי
וַאֲזַי מִנֵּיה וּבֵיה
לְצִפּוֹר הָפַכְתִּי

תֵּבְךְּ אִמִּי: "הוֹי אִיצִיק בְּנִי,
קַח בְּשֵׁם שָׁמַיִם
לְפָחוֹת קַח נָא סוּדָר
כִּי תִּצְטַנֵּן בֵּינְתַיִם

עַרְדָּלֶיךָ קַח אִתְּךָ
כִּי עַז הַחֹרֶף יְהִי
הַפַּרְוָה רְכֹס הֵיטֵב
אוֹי לִי, בְּכִי וָנֶהִי!

וְאַל תִּשְׁכַּח הָאֲפֻדָּה
לְבַש אוֹתָהּ, פּוֹחֵחַ
אִם בֵּין שׁוֹכְנֵי עָפָר אֵינְךָ
רוֹצֶה לְהִתְאָרֵחַ"

בְּדֵי עָמָל אֶפְרֹשׂ כְּנָפַי
כִּי רַב, כִּי רַב הַלְּבוּשׁ הוּא
שֶבּוֹ עָטוֹף עָטְפָה אִמִּי
בֶּן כָּנָף חָלוּשׁ הוּא

וּבְעֵינֵי אִמִּי אָצִיץ
נַפְשִׁי בִּי מִשְׁתּוֹחַחַת
מָנְעָה מִמֶּנִּי אַהֲבָתָהּ
לִהְיוֹת צִפּוֹר פּוֹרַחַת


על הדרך עץ עומד
הוא עומד שחוח
ציפורי העץ כולן
נתפזרו ברוח.

למזרח, למערב
ויתרן הדרימו
והעץ הופקר בדד
לסופות יָהימו.

אז לאמא סחתי כך
"תני, אמי, אל פחד
ובן רגע אהפך
לציפור פורחת.

ואשב לי על העץ
ומזמור אנעימה
לו בחורף נחמה
הוא יהי, הוי אמא".

אמרה האם: "אל נא, בני"
ודמעות הזילה
"פן בני, על זה העץ
לי תקפא חלילה".

"על עינייך היפות
צר, הוי אמא", סחתי
ואזי מניה וביה
לציפור הפכתי.

תֵּבְך אמי: "הוי איציק בני,
קח בשם שמיים
לפחות קח נא סודר
כי תצטנן בינתיים.

ערדליך קח איתך
כי עז החורף יהי
הפרווה רכוס היטב
אוי לי בכי ונהי!

ואל תשכח האפודה
לבש אותה, פוחח
אם בין שוכני עפר אינך
רוצה להתארח".

בדי עמל אפרוש כנפי
כי רב, כי רב הלבוש הוא
שבו עטוף עטפה אמי
בן כנף חלוש הוא.

ובעיני אמי אציץ
נפשי בי משתוחחת
מנעה ממני אהבתה
להיות ציפור פורחת.




מילים בשפת המקור (יידיש)   העתקת מילות השיר

 



אויפֿן וועג שטייט אַ בוים,
שטייט ער אייַנגבויגן;
אַלע פֿייגל פֿונעם בוים
זענען זיך צעפֿלויגן:

דרייַ קיין מזרח, דרייַ קיין מערב,
און דער רעשט קיין - דרום,
און דעם בוים געלאָזט אַליין
הפֿקר פֿאַרן שטורעם.

זאָג איך צו דער מאַמע : "הער,
זאָלסט מיר נאָר נישט שטערן,
וועל איך, מאַמע, איינס און צוויי
באַלד אַ פֿויגל ווערן".

"איך וועל זיצן אויפֿן בוים
און וועל אים פֿאַרוויגן,
איבערן ווינטער מיט אַ טרייסט,
מיט א שיינעם ניגון".

זאָגט די מאַמע : "ניטע, קינד",
און זי וויינט מיט טרערן.
"קענסט חלילה אויפֿן בוים
מיר פֿאַרפֿרוירן ווערן".

זאָג איך : "מאַמע, ס´איז אַ שאָד
דייַנע שיינע אויגן" -
און איידער וואָס, און איידער ווען,
בין איך מיר אַ פֿויגל.

וויינט זי מאמע : "איציק קרוין,
נעם, אום גאָטעס ווילן,
נעם כאָטש מיט א שאַליקל,
זאָלסט זיך נישט פֿאַרקילן.

די קאַלאָשן נעם דיר מיט,
ס´גייט אַ שאַרפֿער ווינטער -
און די קוטשמע טו דיר אָן,
וויי איז מיר, און ווינד מיר.

און דאָס ווינטער-לייבל נעם,
טו עס אָן, דו שׁוטה,
אויב דו ווילסט נישט זייַן קיין גאַסט
צווישן אַלע טויטע".

כ´הויב די פֿליגל - ס´איז מיר שווער,
צו פֿיל, צו פֿיל זאַכן,
האָט די מאַמע אָנגעטאָן,
דעם פֿייגעלע דעם שוואַכן.

קוק איך טרויעריק מיר אַרייַן
אין דער מאַמעס אויגן -
ס´האָט איר ליבשאַפֿט נישט געלאָזט
ווערן מיך אַ פֿויגל..

אויפֿן וועג שטייט אַ בוים,
שטייט ער אייַנגעבויגן,
אַלע פֿייגל פֿונעם בוים
זענען זיך צעפֿלויגן.

ביצוע:

 

חבורת שירו שיר 
הקלטות נוספות

על השיר

תרגום לשיר של איציק מנגר שהתפרסם מאוחר יותר בתרגומה של נעמי שמר משנות השבעים. שרה לופז, שהשיר בנוסח בנימין טנא מופיע בפנקס שירים שלה משנת 1962, מעידה כי השיר בנוסח זה אכן זומר בפועל.

נוסח עברי מוקדם יותר המתפלמס עם המקור הוא "שיר על עץ". מנגר כתב את שירו . קראו בהרחבה בבלוג של דוד אסף "עונג שבת": מסע מן הכורסא: בעקבות "על הדרך עץ עומד": חלק א (25.4.2014) - השיר ביידי ומקורו בעקבות המקור היידי שזכה לנוסח העברי "על השביל עץ עומד"; חלק ב (16.5.2014) - תרגומים לעברית והלחנות חדשות (כולל לחנים של דפנה אילת ובני נגרי לנוסח טנא, ותרגומים נוספים מאת נתן יונתן, יעקב אורלנד, מרדכי סבר ומרדכי אמתי; בנוסף קיים תרגום של אבי קורן), חלק ג (29.5.2014) - השפעות ופולמוס.

ב"אנתולוגיה לשירי עם ביידיש" מיוחס הלחן לפיליפ לסקובסקי, ואולם זיהוי זה ככל הנראה שגוי. מאיר נוי בכרטסת היידיש שלו מפקפק בזיהוי [רושם: "?!"], וכן בערך על פיליפ לסקובסקי בSolo vocal works on Jewish themes בעריכת Kenneth Jaffe נזכרים שירים אחדים שלו אך לא השיר הידוע הזה.

ב"ספר השירים לתלמיד" רשום כי הלחן "עממי יידי על פי עממי רומני", לא ברור על סמך מה.

השיר נדפס ב"מעריב" 16.4.1965 בעמוד 22.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים: עיבוד לחמישיית כלי עץ  

הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

המעבד אהרן שפי (פברואר 2023): "אחיינית מקיבוץ שמיר שלחה לי ביצוע נפלא של השיר הנפלא לטעמי, שריגש אותי. שמעתי את חוה אלברשטיין באחד ממיטב שירי היידיש שלה, ובזכות סבתא שיכולה הייתה לדבר אתי רק בלשון הזאת, הבינותי את רוב התוכן. אז מה עושה מובטל כמוני? ישבתי ועיבדתי לחמישיית כלי עץ."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תגיות




עדכון אחרון: 08.03.2024 16:51:53


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: