עבודת הדוקטורט של גתית בועזסון עוסקת ביחסי טקסט ומוזיקה. היא מתמקדת במעבר בין ההטעמה האשכנזית לדקדוקית, תהליך שהתרחש בעשורים הראשונים של המאה העשרים. המחברת בוחנת את ההשפעה שהייתה לשינוי זה על הסגנונות המוזיקליים של שירי הזמר דאז. יצירותיהם של שלושת מלחיני הזמר הבולטים של אותה תקופה – חנינא קרצ'בסקי, אברהם צבי אידלזון ויואל אנגל – משמשים לה כמקרי מבחן.