בכתבה זו נחשף פן לא ידוע של תחילתה (המגמגמת) של תעשיית התקליטים בארץ, ועל חלקו של וילנסקי בה.
אבא חושי? אה כן, ראש עיריית חיפה במשך שנים ארוכות. מעטים יודעים שהוא זה שחיבר את מילות השיר "בגליל בתל-חי טרומפלדור נפל" (האזינו לשיר באתר), והוא עשה זאת כאיש צעיר, עוד בטרם עלותו ארצה.
אם אתם ותיקים דייכם, בוודאי תזכרו את תכנית הרדיו "שירים עבריים כבקשתך" שנשמעה מכל מקלט רדיו בשבת בצהריים. ברשימה מקסימה נזכרת רותי ריכטר במפגשה עם הזמרת התימניה הצעירה שושנה דמארי, תוך שהיא שוזרת בסיפורה פכים קטנים שאפיינו את העשור שבמרכזו הוקמה המדינה.
במלחמת לבנון הראשונה נכנסו חיילי צה"ל לבית כנסת בעיר צידון. בתוך ארגז שהיה מונח שם, מצא אחד החיילים מחברת שחורה שעל השער שלה היה כתוב בכתב יד: רבקה פיינשטיין / ראש פנה. במחברת היו רשומים בכתב יד יותר מחמישים שירים. מי הייתה רבקה פיינשטיין וכיצד הגיעה המחברת שלה לצידון?
בהרצאתה ביום עיון בנושא "שרים ישנה ארץ: מבט על שירי זמר עבריים לילדים" (מכללת לוינסקי, 1.6.2008) מתרכזת ד"ר ציפי פליישר בהיבט ההרמוני-ליווי של השירים.
רבים מגולשי האתר מֵצֵרים על היעלמות השירים עליהם גדלו, ואחת ממטרות "זמרשת" היא, כידוע, לעצור ולשנות תהליך זה. הכתבה הזו מתייחסת לבעייתיות הגישור בין שירי הילדים של פעם ושל עכשיו. חומר למחשבה לכל מי שהתרבות העברית יקרה לו.
סקירה על הלהקות הצבאיות שפעלו בארץ במסגרת הצבא הבריטי בעת מלחמת העולם השניה ועל הלהקות שהוקמו לאחר הכרזת המדינה ופעלו בעת מלחמת השחרור.
בשנים האחרונות נערכו בכנסת פעולות לעידודו של הזמר העברי. בין 2001–2003 התקיימו שלוש פעמים "ימי זמר עברי" בכנסת, ונערכו דיונים בנושא בועדת החינוך והתרבות. גב' יפה נקר, עובדת הכנסת באותן שנים, נתבקשה על ידי יו'ר ועדת החינוך והתרבות דאז, ח"כ אילן שלגי, לחבר סקירות בנושאי הזמר העברי. סקירות אלו חולקו לחברי הכנסת ולגופי תרבות שונים. אנו מביאים כאן את סקירה מס' 3 בסדרה.
בשנים האחרונות נערכו בכנסת פעולות לעידודו של הזמר העברי. בין 2001–2003 התקיימו שלוש פעמים "ימי זמר עברי" בכנסת, ונערכו דיונים בנושא בועדת החינוך והתרבות. גב' יפה נקר, עובדת הכנסת באותן שנים, נתבקשה על ידי יו'ר ועדת החינוך והתרבות דאז, ח"כ אילן שלגי, לחבר סקירות בנושאי הזמר העברי. סקירות אלו חולקו לחברי הכנסת ולגופי תרבות שונים. אנו מביאים כאן את סקירה מס' 2 בסדרה.
שלמה קפלן היה ממניחי היסוד למוזיקה המקהלתית בארץ ישראל. החל מסוף שנות העשרים הוא הקים מקהלות וגם ניצח עליהן. בשנות החמישים הוא ריכז את נושא המקהלות בארץ ופעל לקידום המוזיקה הישראלית.
את השיר "שלום עירי נוחמה" כתב שלונסקי תחילה בנוסח שונה מהמקובל כיום. במאמרו מספר קובי לוריא איך הגיע לכתב ידו המקורי של שלונסקי ומה היה הנוסח המקורי של השיר.
משוררים ישראלים כבר לא כותבים לילדים. השירים האהובים של פעם נעלמו מגני הילדים, וההורים מופתעים לגלות שאינם מכירים את השירים שילדיהם לומדים. כדי להדוף את מתקפת הקלטות והדיסקים, מנסה משרד החינוך לכפות על הגננות רשימת שירים מומלצת.
בסוף אוגוסט נתכנס בגבעת השלושה כינוס ראשון ומיוחד במינו של קומפוזיטורים סופרים ומנצחי מקהלות פועלים, שהוקדש בעיקרו לחקר מדעי ויצירתי של שירי העם הא"י.
רשימת שירים (מכל הזמנים) שיש בתוכם אזכורים לשירי הזמר העברי המוקדם.
קישורים והפניות לתוכניות טלוויזיה, תוכניות רדיו, ריאיונות, סקירות, מאמרים וספרים מאת אליהו הכהן (2023-1935).
במאמר מרתק זה משחזר יהודה זיו, היסטוריון, סופר ואיש פלמ"ח, את סיפורו של השיר "ג'ק נורא בחל במים".
לפנינו לא רק דיווח נדיר מכלי ראשון על "איך שיר נולד", אלא גם מעקב בלשי אודות גלגוליו של שיר עם על גירסותיו השונות.
חוקר הזמר העברי נחומי הר-ציון מספר על השירים שנולדו בקרבות על הדרך לירושלים.
מתוך "עת-מול", 2006
צביקה דרור, יליד עמק יזרעאל (1926) וחבר קיבוץ לוחמי הגיטאות, נזכר בשירים ששר עם חבריו בתנועת "הנוער העובד" בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20.
"הלוך הלכה החבריא" היה מהידועים והפופולריים מבין השירים הרוסיים שעוברתו ונשתלו במולדת "הישנה-חדשה". מבין מאות שירים רוסיים, המופע המבוסס על שירי מחאה רוסיים (1969) נקרא דווקא בשמו.
אופרה מאת מרק לברי ע"פ מחזהו של ש. שלום, בעיבודו של מכס ברוד. המנצח: מ. לברי, ההצגה: משה הלוי, כוריאוגרפיה: גרטרוד קראוז, הצייר: יוחנן סימון.
גלויות דואר של הקק"ל עליהן הודפסו שירי ארץ-ישראלי חדשים הופצו בשנות השלושים ברחבי העולם היהודי וזכו להצלחה גדולה. בעקבות פניה שנעשתה באותם השנים למוסיקאים יהודיים ידועים, הלחינו קורט וויל, אהרון קופלנד, שטפן וולפה, דריוס מיו וארתור הונגר ואחרים עיבודים לפסנתר עבור שירים אלה.
כמעט 70 שנה לאחר מכן ביצעה קבוצת סטודנטים למוסיקה את השירים המעובדים האלה, שכמעט לא זכו לשום ביצוע מאז חיבורם ופרסומם. ההקלטות באתר זֶמֶרֶשֶׁת.
הנה ידיעה לא משמחת להורים שבין הקוראים: הגננות של הילדים שלכם עובדות עליכם בעיניים. זו לפחות המסקנה של ציפי כהנוביץ,' דוקטורנטית בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שחקרה את השירים המושמעים בגני הילדים משנות השלושים ועד היום והגיעה למסקנות עגומות במיוחד.
למי בכלל יש עוד כוח לשיר שירי ערש לילדים/לנכדים? ולאן, בעצם, הם נעלמו?