בתיה חמדי מברמן

   

בתיה חמדי, זמרת בעלת קול מצו-סופרנו צלול ועתיר גוונים, נולדה בירושלים ב-1922. הוריה, חיים ויונה חמדי, היו מעולי תימן שהתיישבו בעיר. כישרונה כזמרת התגלה במלחמת העולם השנייה. 

 

היא התנדבה לשירות ב"חיל הנשים" של הבריגדה היהודית, לאחר שזו נוסדה ב-1946 והוצבה לשירות במצרים. כחלק מתנאי השירות, החיילות היו זכאיות לחופשה בת שבוע כל שלושה חודשים². באחת מחופשותיה בירושלים, השתתפה בתיה חמדי בנשף שנערך לחיילי הבריגדה היהודית במועדון חיילים בעיר. כיוון שהיתה ידועה כבעלת קול ערב, התבקשה לשיר באותו נשף. היא שרה שירים במקצב ג'ז, שהכירה משמיעה ברדיו, והתלהבות החיילים שהאזינו לזמרה בשפה האנגלית, עוררה בה את "הרגש הלאומי", והיא עברה לזמר עממי תימני. החברה "שיצאו מכליהם"³  ביקשו שתשיר שירים נוספים, ובאותו ערב, על מרפסת מועדון החיילים בירושלים, היא השיקה את קריירת הזמרה שלה כזמרת עממית ישראלית.

 

לאחר שירותה בחיל הנשים, עדיין בתקופת המנדט, החלה לעבוד ב"קול ירושלים", כטכנאית בחדר הפיקוח⁴,  והמשיכה בעבודתה שם כטכנאית ברשות השידור - "קול ישראל", עד 1958. כזמרת, הופיעה בתחילה בנשפי חיילים, ולאחר מכן בהופעות מקומיות בלבד, כיוון שהעדיפה את חיי המשפחה עם כל הכרוך בהם על קריירת זימרה. "אי אפשר למזג תפקידי אשה ואם בבית עם הופעות על הבימה וחיי צוענים הכרוכים בהן" אמרה בריאיון לעיתון "הבֹקר"⁵ . היא נישאה (פעמיים) ליעקב מברמן⁶ ונולדו להם שלושה ילדים⁷.

 

קריירה מקצועית כזמרת נשללה לחלוטין, בשל ההתנגשות עם חיי המשפחה. "מה יהיה לי מזה" אמרה, באותו ריאיון ל"הבקר". "ששמי יתנוסס בראש חוצות על לוחות המודעות, שאולמות מלאים יריעו לכבודי, שמבקרי העתונות יגמרו עלי את ההלל ואוכל אולי להחזיק עוזרת קבועה בבית...כאשר תמורת כל אלה - אם אמנם יעלה בידי להשיגם - אצטרך להיות עקרת בית גרועה, להזניח את חינוך שתי בנותי ולחיות למען הרושם החיצוני... "⁹   

 

על הקלטותיה הרבות ל"קול ישראל" ו"קול ציון לגולה" (חמישים שירים מוקלטים נמצאים בספריה הלאומית), אמרה הזמרת: "הקלטות עשיתי ברצון רב, שכן לא הייתי צריכה לטרוח הרבה כדי לבצען. כשהייתי עובדת רשות השידור, הייתי קובעת עם צוות המקליטים, חבריי לעבודה, שאשאר לחצי שעה לאחר סיום העבודה. היו מכניסים אותי לאחד האולפנים, לוקחים מלווה, וזהו זה!"  

 

עיתון "הארץ" מציין את שידור הרדיו הראשון שלה, הנזכר בעיתונות ב-1949, ב"קול ירושלים" בתכנית "קול המגן העברי"¹⁰ . לאחר איחוד שירותי השידור ל"קול ישראל", הוקדשה לה שם התכנית "שידור בכורה"¹¹, ומאז ועד 1957 הוקדשו לה תכניות רדיו בנות 15 עד 30 דקות של "שירים חדשים וישנים", "פרקי זמרה", "שירי עליה", "שירים עבריים", "מוסיקה לצהרי היום" וכיוצא באלו, וכן שירי עמים שונים בתכנית "מאוצר פולקלור העמים". ברוב התכניות בתיה חמדי הייתה הסולנית, ובאחדות מהן - שרה לצד אמנים אחרים. בין מלוויה בפסנתר היו אבנר אהרון, מקס למפל ואלישבע יונוביץ, וכן להקה כלית עם עמנואל זמיר, שבניצוחו הקליטה מספר שירים. 

 

בתיה חמדי מברמן נפטרה בשנת 2007 ונקברה ב"הר המנוחות", גבעת שאול, בירושלים. על מצבת קברה כתבו בני משפחתה: "אשה צנועה, אמא למופת, אוהבת הבריות".

 

תודה לאורה שמחי עבור ההגהה.