מרדכי אולרי-נוז'יק נולד ב-11 במאי 1911 בוורשה, פולין, להורים אנשי תיאטרון, ומגיל צעיר למד מוזיקה ונגינה בכינור. בשנות ה-30 עלה ארצה עם הוריו ושני אחיו הצעירים ממנו, גבריאל ובן-ציון. בארץ שמר את שם המשפחה, נוז'יק, בפולנית: סכין קטן, אולר, ומכאן תרגום שמו לעברית: אולרי-נוז'יק.

בתל-אביב מצא את פרנסתו כנגן ואח"כ כמנהל תזמורת בקפה "פינגווין". אהב במיוחד מוסיקת ג'ז וניגן בסקסופון ובקלרינט בבתי-קפה, ואת הפסנתרנית הצעירה של התזמורת, יהודית פרידמן, נשא לאישה.

אביו, יצחק נוז'יק, סופר ובימאי, הוזמן בשנת 1933 לכתוב לתיאטרון הסטירי "המטאטא", והָחֵל מתכנית ל' שנקראה "הִמנון לתוצרת הארץ" לעמנואל הרוסי, היה לו "המטאטא" לבית. הוא הלחין את יצירותיו הראשונות "מילא" ו"זהירות הדרך בתיקון" לנתן אלתרמן ועוד שירים: "נגן לי זמר קט", "עת הבלליקה מנגנת", "נהיה כזוג יונים", "את ואני", "לא לא לא", "זוזו" ועוד, שבוצעו בפי הזמרים של אז: יפה ירקוני, ישראל יצחקי, שמשון בר-נוי ושושנה דמארי, בהופעותיהם ברחבי הארץ.

בשנות המדינה הראשונות, אחרי מלחמת העצמאות, מרדכי עסק במכירת ספרים כסוכן נוסע ברחבי הארץ, תוך כדי נדידה מיישוב ליישוב. אז גם נאלץ למכור את הפסנתר של אמו, את הסקסופון והקלרינט, ונאלץ להיפרד גם מהכינור.

התחברותו של דוד בן-גוריון לשדה-בוקר השפיעה עליו רבות, וכשהלחין את "שיר הבוקרים" ("ערבה, ערבה...") הקדיש את השיר  ל"זקן". השיר נכתב בסוף 1953 והיה לפריצת דרך בזמר העברי, חלק מהרוח הישראלית החדשה של ראשית שנות ה-50. באותן שנים הלחין גם את "סמדר", "בין כרמֵי תִמנָתָה",  "אל אילת", "במרחבי לכיש" ו"חֶפצי-בָּה". שיר מיוחד שנכתב הרבה לפני "שיר הבוקרים", שבו תפס את רוח המדבר והנגב, היה "הגַמֶּלֶת", למילותיו של אחיו, בן-ציון נוז'יק ז"ל, שהכיר ברגליו את א"י והייטיב לתארה.

מרדכי אולרי-נוז'יק הלחין את המוזיקה לסרט "רחל", שיתף פעולה עם מנחם גולן, שעבד עם תיאטרון הילדים "תילון", שליד מרכז המורים והגננות, והלחין מוזיקה לעשר הצגות ילדים ביניהן: "הברווזון המכוער", "הטיסה לירח", "עוץ לי גוץ לי" (הרבה לפני הקאמרי), "הציפור הכחולה" ו"במבי", שלסצינת מלחמת הצבאים בהצגה הקדיש יצירה לפסנתר. את מיטב שיריו הקליט עם הזמרת טובה פרדו בתקליט "מי זה כאן? מה זה כאן?"

עוד הלחין: מסכת מאת זאב דומיניץ לחגיגות העשור של אילת "גד וענת נוסעים לאילת"; מוזיקה לחגיגות היובל לקיבוצים מסדה ונווה איתן; קובץ משירי לֶוִין קיפניס; שיר של דן אלמגור הצעיר, "מי הירדן זורמים", שהוקלט ע"י יפה ירקוני; וגם נתגלגלה לו הזכות להלחין את שירו של הנשיא זלמן שז"ר "ים של דממה", שבוצע בכנס מקהלות של בתי הספר בתל-אביב.

מרדכי אולרי-נוז'יק נפטר בתל אביב ב-20 באוקטובר 1981.

עזבונו נמצא בארכיון המוזיקה הישראלית במחלקה למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

כתבה: בתו, פנינה פרנקל (נוז'יק)
ערך: נחומי הרציון