הקטן
גופן
הגדל
גופן
זעירא, מרדכי

עם התיאטרון העברי הצעיר

ב-1925, בהיותו בקיבוץ אפיקים, השתתף זעירא בהפקת ה"אופרה" 'כרמלה', תכנית בידור על חיי השומרים, בה השתמשו החברים בחומר מוכן והשלימו בעצמם את החסר. בחיבור ה"אופרה" התחילו עוד בהיותם ברוסיה. אחת החברות ניגנה בקונצרטינה, וזעירא ניצח על "תזמורת" המסרקות שליוותה את האופרה. ההפקה התקיימה ביבנאל הסמוכה וה"אופרה", שהיתה להיט, הביאה קהל רב מהגליל ומחיפה. בעקבות הצלחתה, הפיקו החברים הצגה נוספת, סאטירה על ארגוני הפועלים 'חולצה כחולה' - בהשראת תיאטרון הפועלים הרוסי של אותו זמן (חינוך פועלים במקומות העבודה בעזרת הפקות תעמולה בהן לבשו השחקנים חולצות כחולות). מההצגה הזאת שרד השיר "חולצה כחולה", שיר שאומץ על ידי תנועות הנוער, לאחר שמילותיו המקוריות עברו גלגול, ששמר רק מילים ספורות מהמקור. אחרי שנים רבות הודה זעירא שהוא היה זה שכתב והלחין את השיר. 

כשהצטרף לתיאטרון ה'אהל' בהזמנת משה הלוי, כבר היה בעל ניסיון שמאחריו שש "הצגות" מסוג דומה, שבחיבורן השתתף יחד עם חברי הקבוצה. לתיאטרון הצטרף כשחקן, והחל בלימודי משחק ובתפירת נעליים לשחקנים. בהשפעת יואל אנגל, מלחין המוסיקה להצגת התיאטרון הראשונה ('נשפי פרץ'), שמכשרונותיו המוסיקאליים הוקסם, שינה זעירא את תכניותיו והחליט על לימודי מוסיקה במקום משחק. שיר אחד שלו שהתפרסם היה 'הבו לבנים' (למילים של א. פן). הוא הושמע לראשונה ב-1931 בנשף פורים של ה'אהל', ומאז השמעתו היה זעירא ידוע כמלחין יוצר מן השורה הראשונה. גם השיר 'הורה טוב' ('סובבוני', למילים של י.אורלנד) נכתב לאחד מנשפי פורים שערכו ה'אהל' ו'המטאטא' באותם זמנים באולמי מוגרבי בתל-אביב. שנים לאחר מכן, הלחין זעירא מוסיקת רקע למחזה של יעקב אורלנד, 'העיר הזאת', שהוצג בתיאטרון ה'אהל', ושילב בה את הלחן מ'שיר המגן והמרי'.

ב-1929 הלחין זעירא את השיר 'בשערי מולדת' (הידוע גם כ-'פקד ה' ' ו-'למולדתי הבאת אותי' למילים של הלל אביחנן)  לתיאטרון התל-אביבי 'החרטום', בו השתתף בכל תפקיד אפשרי בהפקה. הזמרת שרה אסנת -  הלוי, לבושה כתימני בעל פאות, שרה את השיר ורקדה לצליליו על הבמה. הייתה זו ההצגה הראשונה והאחרונה של התיאטרון קצר הימים, והיה זה שירו הראשון שהתפרסם בציבור הרחב עוד לפני שהתפרסם 'שיר הרשת' ('הזקן מנהריים'), שכתב כחמש שנים לאחר מכן. בתקופה זו עדיין לא היה שירות שידור בארץ ישראל (רדיו פלשתינה נחנך ברמאללה ב-1936), והשירים התפרסמו אז כשעברו מפה לאוזן. בשיר 'פקד ה' היה זעירא חלוץ השיר התימני המקורי. זה היה השיר התימני הראשון שהולחן בלי שימוש במוסיקה שאולה ממקור מזרחי אחר. מאוחר יותר כתב אלתרמן לשיר מילים חדשות ('בכרם תימן'), המלחין משה וילנסקי הכניס בו שינויים, ומהשיר החלוצי הרציני על העלייה מתימן, נולד שיר חדש בעל אופי היתולי.

מן השירים שהלחין לתיאטרון 'המטאטא' (למילים של א. פן) התפרסם השיר 'כנרת' מתוך מחזה בעל אותו שם, וב-1938 עשה לו שם שירו של נתן אלתרמן 'ליל גליל', שבו הקסימה הזמרת אסתר גמליאלית את קהל הצופים. השיר התפרסם עוד יותר תודות לשירות השידור המנדטורי, שהזמין את הזמרת להקליט אותו, והוא הושמע רבות בשעות השידור בעברית.

עשרה שירים הלחין זעירא לשלוש הצגות של תיאטרון 'כל הרוחות' למילותיהם של משוררים שונים, אך רובם אבדו כשהשחקנים שקיבלו אותם עזבו את הארץ. שרדו מהם הבלדה המופלאה 'היו לילות' (המחבר י. אורלנד קרא לה 'רומנסה') והשיר 'היה או לא היה' (למילים של א.פן).


<< לפרק הקודם לדף הראשי של מרדכי זעירא לפרק הבא >>