הקטן
גופן
הגדל
גופן
יעקבי, מרים

מעדן - לישראל
הוריה של מרים יעקבי, חנון ויהודה יעקב-יוסף, הגיעו לראשונה ב-1934 מעדן לפלשתינה, שם נולדה בתם הבכורה אסתר. בעקבות מאורעות הדמים ב-1936, שבה המשפחה לעדן, שם נולדה מרים ב-16 בדצמבר של אותה שנה. המשפחה עלתה לארץ שוב, ב-1945 אך שבה לעדן לפני מלחמת השחרור. בפוגרום שנעשה ביהודי עדן בדצמבר 1947, נרצחו אימה בת ה-29 ואחיה בן ה-8, וכשהיתה מרים כבת 12, עלתה שארית המשפחה, בראשות דודתה וסבתה, בפעם השלישית (1949) לישראל. האב עלה ארצה שנה לאחר מכן. המשפחה עלתה ארצה בכוחות עצמה, ולא כחלק ממבצע "מרבד הקסמים" שהעלה לארץ את יהודי תימן.(1) 
 
מילדותה אהבה מרים יעקבי לשיר ולשחק, והעריצה במיוחד את ברכה צפירה, אותה הכירה מתקליטים שהיו בבית סבה מצד אמה. בנעוריה השתתפה בקריאת שירים בתכניות "קול ישראל" לעולי תימן, וכשבגרה, עבדה כמזכירה במשרד עורך דין בתל-אביב. בו זמנית, כבעלת שאיפות אמנותיות, וכצעד ראשון לקראת קריירה של זמרת עם, למדה פיתוח קול (כקולורטורה סופראנו) וזמרה, אצל המורה הידועה - אלי קורץ, דיקציה - עם ניסן כהן מלמד ומשחק - עם שחקן ה"אהל" זאב ברבן.  
 


1. בראיון ל"מעריב" בניו-יורק, עם טוביה כרמל, תיקנה הזמרת את המראיין וציינה שהיא איננה בת תימן אלא ילידת עדן. "מעריב", 22 במאי, 1964;      

לדף הראשי של מרים יעקבי לפרק הבא >>